|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פוסט תמונות חוזר..
אני ו-ה' דיברנו בזמן ההליכה למגרש, לשיעור חינוך גופני. עוד ריצות.
עבר עליי לילה קשה ואני, הפגנתי את החום והאהדה שלי, כמו שרק אני יודעת להפגין.
ה':"חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח..איך שאני מתה עלייך בבוקר, את כל כך...אנטי חברתית."
"רק בבוקר?"
ה':"לא, זה תמיד ככה, אבל בבוקר בכלל.."
אני אוכלת להנאתי תוך כדי הקשבה לשיחתן של ד' ומ'.
ד:"מה יש לך?"
~בוהה~ "חביתה"
ד':"לא, איזה שיעור יש לך אחרי ההפסקה.."
המורה לתקשורת וסוציולוגיה:"זה כל כך מעניין לראיין זונות, זה נושא מרתק".
עשיתי קודם פוסט תמונות מהילדות, אם כבר, אז כבר. עוד כמה תמונות.
להלן:
טסט. אני נראת כמו פעוט רוסי העונה לשם לאוניד
אבל לא, אני פעוטה ___ העונה לשם _____.
משפט הקופים (היסטוריה- שנות ה20):
נחשו מי.
תמיד טענתי שאני מאומצת ואני עדיין בדעה הזו, שיום אחד אני אגלה שאני שייכת למשפחה אחרת.
בינתיים, אני לא דומה לאף אחד. אחותי דומה. ואני והיא לא נראות קרובות בכלל. (שמינית מן הטענה).
|
נכתב על ידי
,
9/9/2007 15:49
בקטגוריות ילדים מאומצים, ילדים עם כינים, משפחה אומנת, פוסט תמונות, תמונות, נישואים עם ירקות, אופטימי, אינטרנט, ביקורת, עבודה, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
פוסט תמונות, כי כל כך ביקשתם קודם.
לאור בקשות, הפצרות ותחנונים, הנה לכם, HAISTA PASKA בצעירותה.
(כי אני לא באמת אתן לכם תמונות מעודכנות)
אני הבלונדה. אמא המצונזרת.
אני עם..מיקי מאוס? סוג של..?
לאחר הכרות קודמת, נחשו איפה אני. הזוכה מקבל פרסום לבלוג. לא סתם.
אבא בדילסדורף- גרמניה. (היד..) -
חרא איכות. מי צילם?
ולסיום, החבר(ה) התימני\ה של אמא ואבא.
תמונה משנת טיזינבי, אבל זו דוגמא טובה להמחשה, לתימניה קלאסית.
|
נכתב על ידי
,
8/9/2007 14:51
בקטגוריות ילדים עם כינים, ילדים מאומצים, אופטימי, אינטרנט, ביקורת, סיפרותי, תמונות, פוסט תמונות, אגוזי קוקוס, du verdammter Arschficker, משפחה אומנת
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
כינים, ילדים קטנים מגרדים בראש וגעגוע.
מספר דודים התארחו אצלנו אתמול והם ישארו עד ליום ראשון בבוקר.
יותר נכון, דוד אחד ושלושת המוסקטרים הקטנים.
הקטנה מביניהם, בת השנתיים, מתהלכת כמו פינגווין, עם טיטול ברחבי הבית וצצה בכל מיני מקומות.
כשהלכתי לשטוף לעצמי חופן ענבים, היא הסתכלה עליי מוזר, אז החזרתי לה ועשיתי לה פרצוף מוזר בכוונה.
נראה לי שהיא עמדה לצחוק. או לבכות?
בכל מקרה, את לא תזכרי את זה כשתגדלי.
קצת קשה להסתדר כששלושה ילדים קטנים ומגרדים בראשם מסתובבים בבית וצופים ביובל המבולבל.
עכשיו, זו מלחמה. אם אני מקבלת כינים, כולם חוטפים בראש.
אני מרגישה מחוללת, אני מבלה את רוב שעות היום בגירוד הראש מהמחשבה על זה.
הילדה הזו רצה בכל מקום בבית ואחותי אחריה.
למה היא מתאמצת? היא תסתדר לבד, הכינים שלה ינחו אותה לאן ללכת ואחותי תמצא לה קצת נחת.
הילדה הזו ברברית, היא מושכת בוילונות.
הוא יקרע ויהרס ואז אמא שלי תתפוצץ שוילון של ?5000 שקל נהרס לה. מגיע לה.
הבעיה היא, שאני לא חושבת שההורים מודעים לעובדה שעל ראשם של ילדיהם חלה פשיטה של כינים.
העיקר שלאילת יש להם זמן לקחת אותם, להתגרש, כן,
לתת להם להשתכשך בחול, זה כן, לאכול דברים מהריצפה, זה גם כן.
אבל להתסכל עליהם חופרים בראש ולגלות שזו כינמת, זה לא.
עריכה:- הילדה קופצת על הספה.
אמא- אל תקפצי על זה, את יודעת כמה זה עולה?!
אם תמשיכי אני אקח משכנתא מאבא שלך.
בטלוויזיה:"לפעמים אני לא שומע, כי מבחינתי אני יודע..שיהיה טוב..טוב..."
אמא- ביום ראשון יהיה טוב.
אני- יש לה חתיכת נייר בשיער.
אמא- יש לה הרבה דברים בשיער.
עיניים יפות, אני מאוהבת בך כל כך נסיך שלי! אני מחכה כל כך לרגע שנהיה יחד לבד.
אווהוו, נזדיין כל הזמן!
אני מתגעגעת לכל מה שעשינו יחד. בלילות אני מוצאת זמן לחשוב על מה שהיה ועל מה שיהיה.
ויהיה כל כך כל כך הרבה. אני מקווה שתחזיק מעמד.
אני רק מקווה שהפצלוחים הקטנים לא ידביקו אותי, כי אז נהיה בבעיה.
אני מתגעגעת כל כך לגוף החטוב, השרירי והחלק הזה שלך..לחיוכים שלך, לפנים היפות האלו שלך,
לעיניים האלו. אני כל כך מתגעגעת.:( אני מאוהבת בך כל כך!!!!!
תזיין אותי כבר.!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
