בזמן האחרון התפיסה של להיות לבד, בודדה, לא מחוייבת לאף אחד,

ממש ממש טובה לי וזורמת.

אני לא אגיד שלא בא לי איזה זוגיות או איזה התחלה של קשר,

כי אם אני אגיד את זה אני פשוט אשקר.

וכן, כשאני רואה זוגות סביבי ואני שומעת על סיפורים זה כן נותן לי צביטה מסויימת.

אבל עדיין יותר טוב לי להיות עם עצמי, לתת אמונים לעצמי ולא להסתמך

על שום בן אדם בעולם הזה כרגע שיהיה לו את הכוח לפגוע בי.

אני חזקה יותר מזה.

אני הרבה יותר טובה מזה.

ואני מסוגלת לסמוך ולהאמין שבנתיים זאת מחשבה עוברת וחולפת,

וזה יעבור לי. אני מאמינה.

עברתי כלכך הרבה בשביל להביא לבן את הכוח הזה, עברתי את הלוחם,

את י' בערך איזה 5 פעמים ותמיד נפלתי וקמתי חזרה.

ועכשיו אני לא אתן לעצמי ליפול בכלל.

אני מאמינה. אני חזקה.

ומגיע לי טוב יותר.