אין לי זכות לכעוס עלייך, אני לא מאשימה אותך בכלום.

אני מאשימה אך ורק את עצמי, בזה שנתתי לעצמי להפתח לך.

מכל כיוון שלי.

ואתה פתחת אצלי חומה שהייתה סגורה עוד מהלוחם,

ולא נתתי לאף אחד לעבור אותה ואתה נכנסת.

והנה היא נפרצה.

ואני שוב מוצאת את עצמי לבד, עצובה.

בדיוק 3 ימים לפני גיל 20 שלי,

אני לא כועסת עלייך כבר, אני פשוט עצובה.