וואו איזה אבסורד
אותו מקרר בגישה כל כך שונה |
 כינוי:
ואלס עם מטילדה בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2009
באבה לובה
היום חזרתי לבית ספר.
זו הייתה הרגשה משונה, להבלע שוב בים הפנים, הקולות, הריחות. בלי השקט והשלווה הדוממת של הבית.
מצד אחד זה כאילו לחזור לחיים, לשגרה, לפעילות. מצד שני זה מחניק, כאילו הכל סוגר עליי. תחושה קלסטרופובית במקצת.
טבילת אש, קפיצה למים. איך אפשר לתאר אותו דבר במושגים שונים כל כך?
פשוט להתרגל לחיות מחדש.
סיימתי את "ההסכם" היום. פתאום ביום אחד סיימתי חצי מהספר. לא בטוחה מה הסיבה לכך. האיחור בהחזרה לספריה? אני בספק. כמה ימים לא היו עושים את ההבדל, במיוחד כשהספרנית מכירה אותי בתור אחת שגומרת ספר בשבוע-שבועיים. המתח? יש לזה חלק נכבד, אבל האמת היא שגילו את הנושא המרכזי של ההפתעה בכריכה האחורית. ככה שכל הספר ידעתי איך באמת אמילי מתה. זה נורא דבילי. השעמום? טוב, לפעמים באמת קראתי בגלל שעמום, אבל היו לי עוד דברים לעשות. זה לא רק בגלל זה. האמת היא שפשוט רציתי לסיים את הספר כמה שיותר מהר, כדי להיפטר ממנו. הוא יפה, כן. אבל הוא גם מזעזע. הוא קשה לקריאה, הייתי מדרגת אותו כNC17 בתוספת טריגר של אונס. אז כן, אני ממליצה, אבל מה שנקרא - לא לבעלי לב חלש או נפש רכה מידי.
שאלה למי שקרא/ה הרלן קובן אי פעם בחייו, אם יותר ואם פחות. אני אישית קראתי רק שני ספרים שלו - ההזדמנות האחרונה ואל תגלה, והם בהחלט נחמדים מאוד אם כי לא יותר מידי מבריקים. בהזדמנות האחרונה ידעתי די מהתחלה על החבר שלו, כי תיארתי לעצמי שבספרים כאלה האנשים שאתה לא חושד בהם הם אלו שבסוף מתגלים כאשמים. כמו בחיים *אנחה*. סתם. בקיצור, אני יודעת שלא יהיה לי כוח לקרוא את כל הספרים שלו, לפחות לא בבת אחת, אז מי שקרא - תמליצו על הספר או שניים הכי טובים שקראתם שלו. ואם זה אחד מהספרים שקראתי, אז תחשבו על ספר אחר.
למי שרוצה, רשימת הספרים -
ההזדמנות האחרונה (קראתי), אל תגלה (קראתי), הנעלמים, היער, דיו חיוור, הבטיחי לי, תחזיקו חזק, התמימים, דם חם.
תודה לעוזרים D:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
