 כינוי:
ואלס עם מטילדה בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2009
מוות! ולא, זה לא פוסט נעורים תמים
הנמלים האלה!!! ימח שמן.
רוצות לרצוח אותי. הן אנטישמיות!
הן רודפות אחריי! ולא, אני לא פראנואידית! הן היו בשירותים. אח"כ התפשטו. כמו סרטן!!!
עכשיו כשהן הושמדו, הן החליטו להעביר מסר, בשעתן האחרונה, לנמלים בבצפר שלי. הם בנו קן בקיר.
אני יושבת ליד הקיר.
למה?! הווווו, גורל אכזר, הכה בי עכשיו! *בום*
בקיצור, זוועת עולם. איך שהן מתרוצצות להן שם, אחוזות תזזית. אחוזות אמוק. אחוזות טירוף. אחוזות... לא משנה. זה כאילו הן על סמים. או סטרואידים, רק אלוהים יודע מה הנמלים המוטרפות האלה לוקחות.
בשיעור היסטוריה היה השיא. הן טיפסו לי על השולחן! אז אני ושותפתי לשולחן התלוננו למנהל (הוא מלמד אותנו היסטוריה). והקטע הוא, שבדיוק למדנו על אנטישמיות. רציתי לשתף אותו במזימה האנטישמית של הנמלים נגד היהודים, נגד האנושות ונגד העולם כולו, אבל איכשהו תיארתי לעצמי שהוא לא יגיב לעובדה הזאת בהבנה. ותשמעו, זה לא שתכלית חיי היא להיות בבית משוגעים, אז.
אבל. אעאעאע! ימח שמם, של הנמלים, ימח שמם של הנמלים, ימח שמם של הנמלים! [נא לשיר בהתלהבות במנגינת מי שלא קופץ צהוב/ירוק/אדום/סגול חציל]
בקיצור, החלטתי לעשות רשימה, "כל הדרכים לחיסול נמלים" [עדיפות לדרכים מכאיבות *סדיזם*]
אז יש כמובן את המדביר נמלים. אבל אני אגיד לכם משהו, בסוד. הוא לא באמת עובד. כאילו, הגעתי למסקנה שהנמלים הן מן גזע הארי כזה. יש להן עמידות מדהימה בפני רעל. ברצינות. הן סוג של מוטציות. בקרוב יהיה "אקס-מן: גרסת הנמלה". הן ישימו בכיס הקטן את באטמן וספיידרמן וסופרמן. הן פשוט יקישו באצבע ובום! כולנו נעלם. ככה זה יהיה, אני אומרת לכם.
אז, הבה נסכם - מדביר נמלים - לא עוזר.
יש כמובן את השיטות הקלאסטרופוביות. לסתום להם את הכניסה לחור עם רובע (מן... סותם חורים שכזה) או משהו דומה, בכיתה אני אישית השתמשתי בחתיכת נייר מגולגלת, תקעתי בתור החור שלהם והתיישבתי לצפות בהן מתחרפנות מזה שהן לא מצליחות להכנס. זה היה מהנה באופן חולני. אבל הן ביקשו את זה!
עוד שיטה שאני משתמשת בה לעיתים, זה לתפוס אותן בעזרת נייר, למעוך *מואהאהא* ולזרוק לפח. או יותר טוב, לאסלה. וזה לא שאני רעה, כן? כאילו, מה, זה בטח כמו פארק מים בשבילם. "ווהוווו, מגלשת מים סופר גרנדיוזית!" הן כל הזמן תקועות בחורים המסריחים שלהן [או על השולחן שלי] ומפסידות את כל הנאות החיים. אז אני עזרתי להן קצת, מה רע? קצת נחמדות.
אבל הקטע הוא שהן הפגינו שוב את קישורי המוטציה הבלתי נלאים שלהן. פעם תפסתי מלא וזרקתי לאסלה, ואחרי שהורדתי את המים וצפיתי בהם נשטפים בסדיסטיות, הבחנתי שנשארו מלא שלא ירדו! כאילו, מה, לעזאזל?! איך אתן יכולות להתגבר על זרם מים כזה?! אתן לא חתולות! יש לכן רק נשמה אחת! אם בכלל! אתן חסרות נשמה! אתן מפלצות! אעאעאע *צרחות אימה*
בכל אופן, תמיד אפשר לשטוף אותן במים לכיור, ואז כמדומני הן לא עולות חזרה [אבל לכו תדעו]. ומישהי פעם הציעה לי לשרוף אותם, אבל אני מודה שעוד לא ניסיתי את זה.
עוד פטנט חדשני שניסיתי, ועבד בהתחלה עד שהנבלות הקטנות פיתחו עמידות לזה, כמו תמיד, זה מין גרגרים כאלה שמבחוץ זה משהו שמגרה נמלים... [עוף בגריל?] ומבפנים... זה מורעל! טדה! זה כמו התפוח המורעל של שלגיה! זה כמו היין-דבש המורעל של סלגהורן [כן, כל האסוציאציות שלי הן או מאגדות ילדים או מהארי פוטר. ככה זה.] זה כמו הסוס בטרויה! זה גאוני. גאוני!
ו... טוב. את הדבר הכי טוב שמרתי לסוף *מחככת ידיים בהנאה* אבקת רעל! *חיוך רקוב*
זה מין אבקה. לבנה. כמו אנטרקס. כמו סוכר. כמו מלח. כמו... הרבה אבקות לבנות. ששמים על הרצפה, ואז הולכים. וכשחוזרים... יש גופות! מלא! בכל מקום! המוני כתמים שחורים קטנים שגורמים לי אושר עילאי. הן מתות!!!
והבה נסיים בקריאות מוות לנמלים:
הידד! האח! הריעו!
מותו נמלים, מותו!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
