 כינוי:
ואלס עם מטילדה בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2009
סאגת דמדומים... וגשם. פוסט חפירות אופטימי (?)
טוב, אז אחרי שהרבה אנשים אמרו לי שהם רוצים פוסטים יותר שמחים ואופטימים ["שיו, הפוסטים שלך ממש טראגים!!!"] החלטתי לחפור קצת, כהרגלי בקודש.
אז, טוב. עכשיו הולכת להיות פסקה ממש ארוכה על ליקוי חמה/מולד הירח/שמש חצות [מידנייט סאן] אז לכל מי שסאגת דמדומים כבר יצאה מכל החורים... הממ, שיתגבר.
לפני שבוע סיימתי לקרוא את ליקוי חמה, ברגשות מעורבים. מצד אחד, את רוב הספר אהבתי, הוא היה משעשע ומקסים [חוץ מהתרגום הזוועתי. בחיי, זה כאילו לא עבר הגהה בכלל. "חושבת שלא", "שלא תריבו!" "שלא תעשה את זה" מה זה "שלא"? "אל"! התרגום בספרים הקודמים לא היה מזהיר, אבל היה יותר נורמלי, לפחות. אני לגמרי מעדיפה שהספר יתעכב עוד חודש, ויעבור הגהה לפחות.]
בקיצור, רוב הספר היה אחלה, ואז בא הסוף... שיא הקונפליקט, שיעור ספרות אולטימטיבי. זה כאילו אמור להוסיף מתח/עניין/התרגשות... סבבה. אבל מה היא מתאהבת בג'ייקוב? אוך. זה עיצבן אותי.
למרות שגם אדוארד היה כזה... יותר-מידי-מושלם-על-גבול-הלא-אנושי. כאילו, טוב, הוא לא אנושי, אבל הוא אמור להיות ערפד, לא מלאך. הוא כאילו אומר - ואני מצטטת את יסכ' - "כן מסכנה שלי, תנשקי את ג'ייקוב אם זה עושה לך טוב, אהובתי".
ועוד משהו שאמרו לי וזה ממש נכון, לדעתי - זה כאילו שבלה רוצה הרבה יותר את ג'ייקוב, אבל היא פשוט לא יכולה לחיות בלי אדוארד. כאילו הוא איזה סם או משהו כזה, לא באמת אהבת חייה, מה שהדגישו בכל הספרים. אז זה קצת... איכזב.
אז לסיכום, הספר היה אחלה, חוץ מהסוף שהיה קצת מאכזב.
עכשיו - כשזה מתקשר לתרגום הגרוע ולעובדה שאדוארד יותר מידי מושלם... מידנייט סאן!
קראתי את שמונת הפרקים הראשונים בתרגום של מישהי מדהימה, שמתרגמת הרבה-הרבה יותר טוב מהתרגום הרשמי. ו - וואו. זה מדהים, ללא ספק. אחרי הבאסה של ליקוי חמה, זה היה פשוט תענוג לקרוא את אדוארד ה - אנושי יותר - עד כמה שזה נשמע מוזר... הוא פשוט כל כך מקסים כשהוא מתאהב בבלה [הרבה לפני שבלה התאהבה בו], ומקנא בגלל מייק ניוטון... ובקטע שהוא מנסה להתחיל איתה הוא כל כך חמוד! בחיי. ממש התאהבתי בו מחדש.
ו - כמובן, הסרט... מולד הירח/ירח חדש.
בהתחלה לא חשבתי שאני אראה אותו - כאילו, לא יודעת. לא ממש אהבתי את הסרט הקודם [את הספר אהבתי מאוד, אבל הסרט איכזב], וגם את הספר מולד הירח אהבתי פחות [חסך רציני באדוארד].
אבל אז ראיתי את הטריילרים וזה עשה לי חשק. חוץ מזה - אם לא אהבתי את הסרט הקודם בגלל שאהבתי את הספר הרבה יותר והוא איכזב, ואת מולד הירח אהבתי פחות... אז אולי הסרט יהיה טוב יותר. בקיצור - אני כנראה הולכת לראות אותו.
טוב, לכל מי שבקושי שרד את החפירה הארוכה הזאת, נוחו. חפירת-דמדומים-נגמרה.
אז - כמו שאתם יודעים - השבוע היה די גשום, בחלק מהימים ממש מטורף.
בקיצור, יום אחד הלכתי לתומי מבית ספר, בגשם שוטף [סוער, שוקק], ככה להנאתי [כל הבנות האחרות התחבאו בבית ספר. פחדניות]. עכשיו, היה ממש מבול. זה הגיע למצב שממש הרגשתי בתוך נחל.
המים הגיעו לי עד אמצע השוק בערך, הנעליים והגרביים שלי נראו כאילו כיבסתי אותן כרגע וגם החצאית לא הייתה במצב הרבה יותר טוב. אבל נהנתי בטירוף. כאמור - אני קצת מטורפת לפעמים.
הקטע הוא שבשלב מסוים היו לי יותר מידי דברים להחזיק. כאילו, הייתה לי מטריה ביד, והיה לי תיק, שהחזקתי ביד ולא על הגב כדי שלא ירטב, כי זה כבר לא התיק של קל-גב שיש לו כיסוי צהוב-זוהר לגשם.
והיה לי פלאפון ביד, ונאבקתי איכשהו ששום דבר לא יפול.
כמובן שבסופו של דבר, הכל נפל.
בהתחלה התיק נפל. אז נאבקתי לא לקלל והרמתי אותו, ובדקתי שרוב הדברים פחות-או-יותר נשארו יבשים, ומסביבי אני רואה אנשים שצועדים להם ככה בנינוחות מהבית לכיוון המכונית ומסתכלים עליי ברחמים "הה, איזו מסכנה. נפל לה התיק לתוך המים!" באותה נימה שאנשים חושבים "הה, איזה מצחיק. הוא החליק על בננה." וממשיכים לצעוד בנונשלנטיות לתוך המכונית שלהם [לא, זה לא צעדה כזאת ארוכה].
ואז, אחרי שהצלתי את התיק שלי מכביסה באמצע הרחוב... בום. נפל לי הפלאפון והתפרק באצילות על המדרכה.
עכשיו, אני רוצה להגיד לכם משהו על הפלאפון שלי. הוא אלמותי. ברצינות. הוא סוג של מוטציה. הוא שרד אלפי נפילות [אין לי יותר מידי קואורדינאציה]+נפילה לתוך מים+נפילה מהקומה השנייה בקניון ישר אל הקומה שלמטה [זה היה משעשע. כשרצתי למטה במדרגות הנעות, תפסתי שני ילדים בוהים בו באימה. מסכנים, בטח הם היו בטוחים שהם תחת מתקפה].
כל זה, והוא עבד. זתומרת, הוא היה נראה כמו משהו ששרד התפוצצות גרעינית, כן, אבל הוא עבד.
ועכשיו הוא נפל ממש לתוך השלולית בכל מלוא הדרו. לקח לי שעות ליבש אותו במייבש שיער, ועדיין יש מקש שלא בדיוק מגיב. אבל - טוב, הוא יצא יחסית בזול.
|סוףתולדותשירעבגשם|
אז זהו. זה היה השבוע שלי... מרגש, ללא ספק.
אבל עכשיו חנוכה, וזה. וכיף. ואש D:
חנוכה שמח (:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
