 כינוי:
ואלס עם מטילדה בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2010
עיצוב חדש, ציטוטיישן ומבטי רצח
עיצוב חדש, או בעצם ישן-חדש, כי השתמשתי בו כבר פעם מזמן, לפני שנתיים בערך. אבל הוא מדהים אז שמתי אותו שוב (:
את העיצוב הכינה שני [שנינוש] המדהימה, שהיה לה פעם בלוג עיצובים אבל הוא נסגר אז אני לא נותנת קישור. אבל העיצוב בהחלט מדהים, לא?
עכשיו כשאני חושבת על זה, זה גם מתאים לט"ו בשבט וכל זה.
היום היה לנו שיעור תושב"ע - וכאילו, העבירו מקומות אתמול - אז עכשיו אני יושבת מקדימה. אז בשיעור, דיברנו על העבודה ועל המבחן ועל זה שאיך נוכל ללמוד למבחן מהעבודה אם נגיש אותה ביום שני ויומיים אח"כ יהיה מבחן ולא יהיה שיעור איתו לפני ובלהבלהבלה. בקיצור, המורה שלנו לתושב"ע קרציה, אז במשך כל השיעור הוא אמר לנו שאנחנו צריכים לשאול שאלות לעניין ושזה מה שעשו לו בקורס קצינים. רציתי להגיד לו שהוא זה שלא מדבר לעניין ובמקום לענות לנו תשובות הוא עושה לנו שיעור חינוך דבילי. אז אמרו לו טענה (שלדעתי די טיפשית) שאיך נוכל ללמוד למבחן אם העבודות יהיו אצלו, עכשיו - עלו לי שתי תשובות אפשריות - א' - אנחנו צריכים להגיש את העבודות מודפסות, משמע, נוכל להדפיס עוד עותק לעצמנו או ללמוד מהמחשב. ב' - מקסימום הוא ידחה ביומיים את מועד ההגשה ונצטרך להגיש ביום של המבחן. לא ביג דיל. אבל לא אמרתי את זה כי זה תשובות קיטבג ובסה"כ גם אני מעדיפה שהוא ידחה את המבחן, כי זה בערך המהות של תלמידים - המורים רוצים לעשות מבחנים, אנחנו לא. יחס הדדי שכזה.
בקיצור, חפירותחפירותחפירותחפירות. עכשיו, למה הזכרתי את זה שאני יושבת מקדימה? כי כל השיעור רציתי לקרב אליי את השולחן, אבל המורה עמד בדיוק מול השולחן שלי, ואחז בו. עכשיו כמה שניסיתי לקרב את השולחן אליי, הוא המשיך להחזיק אותו. מה לעזאזל? אין לי מושג. בנוסף לזה, הוא גם ירק על המחברת שלי [בטעות]. ממש ראיתי את הטיפה של הרוק נוזלת. זה היה ממש דוחה. מעכשיו אני אשמור על מחברותיי קרוב יותר. אני רק לא בטוחה שעל המחברת הזאת אני רוצה לשמור קרוב. גם אחרי שניגבתי את זה, עדיין נשאר רוק. זה ממש מגעיל.
איזה באסה זה. יש מחר נטיעות, וכמעט כל החברות שלי שהן לא מהבצפר שלי קיבלו יום חופש - ורק אנחנו לא! אז מה אם אנחנו בי'? זה לא אומר שאנחנו לא בני אדם! וזה לא פייר שכל המדריכות יצאו להן ורק אנחנו נצטרך ללמוד גיאומטריה.
לפני כמה ימים היה לי משעמם, אז נכנסתי לכל מיני בלוגים של חברות שלי שנטשו/סגרו. וזה היה נורא מוזר. כאילו, זה היה קצת מטומטם. ומביך, כי אם הבלוגים של חברות שלי היו מטומטמים אז כנראה גם שלי, כי גם הייתי מטומטמת. והם אכן היו מטומטמים.
אבל היו קטעים מוזרים. נכנסתי לבלוג של מישהי שהייתה פעם חברה שלי ואח"כ לא - כי גיליתי שהיא כלבה - לא חשוב. בקיצור, קראתי כמה פוסטים אקראיים ופתאום נפל לי האסימון - היא ממש הזכירה לי מישהי שאני מכירה עכשיו ואני חברה שלה, ופתאום קלטתי ש - גאד, הן ממש דומות. בסגנון, בדיבור, במחשבה, באופי, בהתנהגות. זה היה לא נעים, כי את הילדה שאני חברה שלה עכשיו, התחלתי לא לחבב. ואני ממש מקווה שהיא לא תהיה כלבה כמו ההיא.
יש לי איזה קטע, שאני יכולה להיות מאוד... עקשנית. וקשוחה. ומפחידה. [וגם חסרת טקט וחסרת בושה ברמות. כיאלו, אני אגיד מה שאני רוצה מתי שאני רוצה כל עוד זה ישרת את המטרות שלי ולא יהיה לא הגיוני] לפני כמה ימים דיברתי עם מישהי שכעסתי עלייה [והיא יותר גדולה ממני], וכאילו - הייתי חייבת לסכם איתה איזה משהו. אז דיברתי איתה והיא כל היא כל הזמן נעצה בי מבטים. אז נעצתי בה בחזרה.
בקיצור, אחרי שדיברתי איתה אז אמרתי לחברה שלי "מה היא תוקעת בי מבטים, קרציה!" אז חברה שלי אומרת לי "חה כן, אבל מסכנה - היא הייתה ממש נבוכה - תקעת בה מבטי רצח".
אז - הממ. טוב. מסתבר שאני יכולה להיות מפחידה. אולי כדאי ליישם את זה על מורים שלא רוצים להעלות לי את הציון *חושף שיניים*
ציטוטיישן:
נ: היי, לכלבה שלי נולדו גורים!
כולם: מזל טוב, כמה?
נ: תשע.
ש: מה, איזה דוסית!
מ: בא לי להקיא!
ר: *במבטא תימני, עם ח' מודגשת*: קחי צלאאחחחת.
יסכ' מספרת לי שהיא צריכה להכין עבודה על עולי הגרדום, והיא חיפשה באינטרנט ובאחד האתרים היא נתקלה במישהו שהגיב: "איזה מזל שהרגו אותם בגרדום, לא הייתי רוצה לגור ברחוב בשם 'מחושמלי הכיסא'..."
יצא פוסט מעפן, אבל מה לעשות.
להית'. נטעו עצים וזה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
