 כינוי:
ואלס עם מטילדה בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2010
מבחנים: פחד אלוהים, וצביעות
אהההה! [פצ'י. סתם, לא.] החיים בזבל.
שלוםשלום, מה שלומכם? איך הילדים? איך הבעל? והאישה? איזה יופי.
משעמם לי. אין לי מה לכתוב. אין לי כוח אפילו להתלונן. [פאקינג מבחן ענק במתמטיקה בשבוע הבא כשאין לי מושג לגבי חלק גדול. נכבד. רוב. החומר, בעצם, כי לא הייתי איזה חודש מתישהו ופספסתי את כל המעגל ואז לא הבנתי את כל הפרופורציות והמעגל חוסם וחסום ונחסם במשולש. למה הם צריכים לחסום אחד את השני? מה הם עשו?! למה להתעלל בי ככה?!
בקיצור, אין לי מושג. האמת היא שאני די אוהבת גיאומטריה. כאילו, יותר מאלגברה. גיאומטריה זה כמו חידה או פאזל שצריך להרכיב את כל מה שאתה יודע בשביל להגיע למשהו. לא צריך לכתוב מגילות עם איקסים ו-וואים ואמים ואנים ואיים וקיים. פשוט מקשקשים דברים על השרטוט ואז כותבים את זה.
אבל זה קצת בעייתי כשאת לא יודעת את החומר. וכשבמבחן הקודם חטפת בלאק-אאוט והתבלבלת בין ימין לשמאל ומאז את בפאניקה. פחד אלוהים.
עכשיו, חוץ ממתמטיקה יש לי גם מבחן בלשון. עכשיו, לשון זה נחמד. כאילו - אני מהמעצבנים האלו שמתקנים לאנשים טעויות בלשון, שזה די כיף [תיקון טעות: זה מאוד כיף] אבל כשלומדים לשון [בניינים] יש קטעים הזויים. זה כאילו פתאום אתה מבין שכל מה שהכרת עד היום בכלל לא קיים. זה כאילו נכנסת למטריקס וגילית שאתה קיאנו ריבס. או ניאו. לא חשוב. פתאום אתה קולט שעד עכשיו אמרת משהו לא נכון ואז זה כזה "מה??!@#?!$^! אומרים הבריקה עם חיריק ולא עם צרה! מה?!?! אני לא יכולה להאמין! זה לא קורה לי! אני חולמת! זה לא אמיתי! לאאאאאאאאאא!!!11"
בקיצור, זה ממש עצוב. שבירת סטיגמות וכאלה.
בנוסף למתמטיקה ולשון, יש לי גם מבחן בבקיאות בתנ"ך. ויש בגרות השנה [גם במתמטיקה ולשון]. וזה עצוב כי יש לי איזה שני ספרים [שמות ושמואל א'] להשלים. !#$^!#$
אוה, ולפני יומיים עשיתי מבחן באנגלית. כאילו, ניחשתי. וחפרתי. והמצאתי סיפור על חתול שחור. היינו צריכים להתחיל סיפור עם משהו כמו "חתול שחור עמד ליד השער". מה לעזאזל אני יכולה לכתוב על חתול שחור ~באנגלית~? האוצר מילים שלי באנגלית שווה לאוצר מילים בעברית של ילד בכיתה ג'. עצוב, אני יודעת. אבל ככה זה. אז פשוט התחלתי לקשקש שטויות. בסופו של דבר הסיפור שלי היה, עם הרבה מריחות וחזרות וחפירות מסביב לעניין, משהו כמו - "באתי הביתה וראיתי חתול שחור והסתכלתי עליו והוא הסתכל עליי ואז באתי להכנס הביתה והוא בא אחריי והתחלתי לפחד למרות שאני לא מפחדת מחתולים שחורים ואז נכנסתי הביתה ואז הוצאתי קורנפלקס וחלב ואז הוא נכנס דרך החלון ואז הבנתי שהוא רעב ואז הבאתי לו חלב ואז הוא היה חמוד."
כן, נכה. מתאים לעיתון של ילדים בגן. אז?
טוב, אז זהו. ככה זה. יש לי טונות מבחנים ובמקום ללכת ללמוד אני יושבת פה וכותבת פוסט אידיוטי.
כמו שאמרתי - החיים בזבל.
טוב. אז ככה. חפירה מס' 2: אני צבועה.
יש איזושהי ילדה, נניח נקרא לה א' סטייל משה קצב והמתלוננות, שאני לא סובלת. כאילו, פעם היינו חברות ואז לא. עכשיו, אני לא יודעת מה היא חושבת עליי עכשיו, אבל לא נראהלי שהיא יודעת את זה. אנחנו לפעמים מדברות... וכאילו, אני מניחה ששתינו יודעות שאנחנו כבר לא בדיוק מה שהיינו פעם, אבל לא נראה לי שהיא יודעת שאני שונאת אותה. וזה לא נעים לי, אבל מה אני אמורה לעשות? אני לא רוצה להיות צבועה, אבל מה אני אמורה לעשות, לבוא אליה ולהגיד לה - "היי א' מה קורה, אני שונאת אותך. להית' ויום נעים"? לא בדיוק רעיון מזהיר.
אני לא רוצה להעליב אותה, אבל אני כ"כ סולדת ממנה. אוך. וגם עכשיו כשאני כותבת על זה פה, אפילו שהיא לא מכירה את הבלוג ובחיים לא תכיר, אני מרגישה לא נעים. אז איך אני יכולה לבוא ולהגיד לה את זה בפנים?
עכשיו, אתם בטח תגידו שאם אנחנו בקושי מדברות אז למה אני צריכה בכלל להגיד לה את זה, למה אני לא יכולה פשוט להתרחק כאילו שטסתי לשליחות בהודו? כי אני מ-ת-ה להגיד לה את זה. אני מתה להגיד לה את כל מה שאני רוצה. אני לא יכולה פשוט לשתוק, היא כ"כ עולה לי על העצבים. בהתחלה אמרתי, טוב, אוקיי, היא אולי מעצבנת לפעמים אבל ככה זה כולם, ואז פשוט מרוב שכעסתי עליה כל דבר שהיא עשתה עיצבן אותי. ואני אומרת לעצמי, וואו, הילדה הזאת כ"כ ילדותית ומטומטמת וחשה ושתלטנית וצומי. ואני אומרת לעצמי, עזבי, זה לא יפה. אבל אני יודעת שגם היא לא בדיוק טלית שכולה תכלת ומגיע לה. וזה מעצבן. אין לי מושג מה לעשות. מצפון יכול להיות נורא מעיק לפעמים [וכן, יש לי אחד כזה :P]
אז זהו. להית'. בהיי. צ'או. דסבידניה. או-רבואר. שפגיעכפע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
