וואו איזה אבסורד
אותו מקרר בגישה כל כך שונה |
 כינוי:
ואלס עם מטילדה בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2010
האח הידד ט"ו בשבט לאילנות
עוד וואנבי חג עם אוכל מגעיל.
כאילו, בחייכם. מי אוכל פירות מיובשים שנראים כמו... בזואר [כבר אמרתי פעם שכל עולם האסוציאציות שלי הוא מהארי פוטר?] ואני מנחשת שגם טעימים כמו אחד. ובניגוד לבזואר, פה ה... עצמים המכווצים הבלתי מזוהים הם הרעל, לא התרופה בשבילו.
עשינו אתמול סדר ט"ו בשבט, והדבר היחיד שאכלתי זה זיתים ופיסטוקים. [ע"ע באלי גלידת פיסטוק]. מרוב שלא היה לי מה לאכול, אכלתי כל כך הרבה זיתים שנראה לי שאני הולכת לשכוח את השם שלי. [אגב, מה לעזאזל הקטע המעפן הזה שזיתים פוגעים בזיכרון? כאילו... מה? זה פרי, לא? {או שזה ירק. לא, בעצם זה פרי. זה בארץ חיטה ושעורה (וגפןותאנהורימוןארץזיתשמןודבש) איזה מגניב זה סוגריים בתוך סוגריים, הא?} פירות לא אמורים להיות טובים ובריאים וכל זה? וזה אפילו לא מתוק! או מסוכר! או מכווץ! או מיובש! או טחון! זה סתם זית תמים ובלתי מזיק. אגב - אמא שלי בכלל טוענת שזיתים זה פוגע בזיכרון, אבל שמן זית עוזר לזיכרון. זה לא סוגשל פרדוקס? כאילו, מה, יש חומר גלם. שהוא לא טוב לזיכרון. והמיץ שלו טוב לזיכרון? זה סתם בלבול שכל!]
בקיצור. ממ. הרבה סוגריים, הא? כן.
אני זוכרת שבכיתה ג' עשינו טקס לט"ו בשבט, ואני זוכרת שהיה לי כמה שורות [אף פעם לא נתנו לי להגיד יותר מכמה שורות. אנערף למה. חשבו שאני ביישנית. הייתי ביישנית, אבל זה לא אומר שאני לא יכולה לקריין. ודווקא רציתי. זה היה נורא מעליב]. בקיצור, היה איזה משהו שהיה כתוב הקב"ה ובסוגריים - (הקדוש ברוך הוא) כי היינו ילדים קטנים וזה אז לא בטוח שנדע להגיד. אז אני כמו מטומטמת הייתי בטוחה שאומרים - הקדוש ברוך הוא הוא. במזל, שמעתי איכשהו מישהו מקריא משהו דומה והבנתי שטעיתי לפני שפידחתי את עצמי לפני הקהל/המורה/הילדים.
חוץ מהטקסטים שלנו, שרנו גם כל מיני קשקושים. נגיד היה את השיר "מלאו אסמינו בר", אז המורה שלנו הייתה שרה את זה ומענטזת לפי הקצב. כשחיקיתי אותה, כולם נקרעו. והיא עשתה עליי שרירים. במלוא מובן המילה. היא הייתה עושה שרירים באמצע השיעור. זה היה נורא מוזר. וקצת מפחיד, כשחושבים על זה בדיעבד.
קיצור - כן. ט"ו בשבט זה וואנבי חג מטומטם.
עכשיו, אתם שואלים למה וואנבי חג? כי זה חג עם אוכל מגעיל. וזה חג שאין בו חופש. איזה חג אחר אתם מכירים של יהודים (!) שיש בו אוכל מגעיל? ואין בו חופש? אין דבר כזה. אז זהו. מסקנה, מכאן נובע => זה לא באמת חג.
| |
שיר כאב
דמעותייך מתנקזות
לבריכות שחורות גדולות
המלאות בכאבך
ייסוריך מכלים את נשמתך
עצם מהותך
כמים השוחקים סלעים
את מחייכת, פניך רגועים
לא מסגירים
את החור העמוק שנפער
את ליבך הנשבר
את מוחך הנסער
נעלמת בסבך הזיכרונות
סליחה על הפוסט הקודם. כבר מזמן למדתי שכשעצובים אין חברים.שמור
בטל
| |
לעזאזל. מצברוח רע.
רע לי. רע לי כל כך.
אני צריכה לעשות מיליון עבודות וללמוד מלא חומר במלא מקצועות, ואני מרגישה אפתית. אין לי כוח אפילו להסתכל על זה. אין לי כוח אפילו לעשות דברים שאני אוהבת. אין לי כוח אפילו לקרוא.
כאילו לקחו ממני את כל הכוחות. אפילו לריב אין לי כוח. ומי שמכיר אותי יודע שזה מאוד נדיר...
אני מרגישה כ"כ בודדה. כ"כ לבד. אני כ"כ צריכה עידוד, מישהו או משהו שקצת ישמח אותי, וזה כאילו שכל החברים לכאורה שלי נעלמים דווקא כשאני צריכה אותם.
כל כך רע.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
