עסיס אבטיחים

אז פרשתי שמיכה, על הריצפה הקרה.

ולא נתתי לך לגשת.

עמדתי מולך, פורמת את כפתוריי חולצתך,

אחד אחרי השני, מביטה בנשימותיך.

מחליקה יד חמה לתוכך,

מפשיטה אותך מעליך.

כורעת על ברכיי ומזמינה אותך אליי,

חופנת את זקרותך לתוך פי,

מחליקה אותך אליי וממני,

שומעת את גופך מתחנן לעוד.

שמה ידיי על כתפיך, מורידה אותך אליי לשמיכה,

נעמדת מעליך, מפשיטה את בגדיי מעליי,

לאט, לאט.

רוכנת לעברך, חזי מרפרף על פניך, פיטמותיי זקורות אליך.

פושטת את ידיך לצדדים, טובלת את אצבעותיי באצבעותיך,

מחזקת אחיזתי בהן, ומתמקמת בדיוק מעליך.

מכניסה אותך אליי, לאט לאט.

עולה ויורדת, מגבירה נשימותיי, מגבירה נשימותיך.

מרגישה אותך ממלא אותי בך.

מתפתלת מעליך, מתפתלת בטירוף.

פיטמותיי מלטפות את שיפתותיך, פעם לימין ופעם לשמאל.

וזה קרוב, אלוהים כמה שזה קרוב.

ונשימותיך נעשות מהירות בתוכי,

וזה קרוב, קרוב מאוד.

ואתה מתפוצץ בתוכי, ממלא אותי בך.

ואני מתכווצת מעליך באורגזמה מטורפת,

מרפה ומכווצת אחיזתי בך.

כאילו חלום, כאילו חלום,

כשגופי שכב כך לידך, על השמיכה, על הריצפה הקרה.