"את לא באמת מכירה אותי , " אמרה לי המציאות, "את חושבת שאני מה שמנסה להכשיל אותך,
את מנסה להכשיל אותי , אבל נכשלת בעצמך. אני זאת שמנסה להראות לך דברים שלא היית רואה בלעדיי,
ואת ? את מנסה להראות לי כמה שלחיות בבועה, באשליה זה יותר טוב.
אבל המציאות בלתי מנוצחת, סבל נגרם לנו, כאשר אנחנו מתווכחים עם המציאות. "
בכל פעם שאני סוגרת את הדלת על המציאות, היא נכנסת חזרה דרך החלון.
באמת שקשה לי להשלים עם המציאות הזאת , ועד עכשיו אשכרה לקחתי מקום מפלט.
העיניים שלי פתוחות לגמרי, אני מוכנה לכל מציאות וכל דבר
כי בתכלס, המציאות היא גם מה ששומרת לנו את כל הזכרונות הכי יפים
החיוכים, הבכי, הצחוקים, החברים
הדמיון אמנם, הוא הנשק היחיד במלחמה נגד המציאות.
ויותר מידיי אנשים בהם אני נתקלת יותר מידיי חיים ב"להלה לנד" אם זה מתבטא באופטימיות,
ואם זה מתבטא בקריאת מחשבות חחחחח
אוף אבל עכשיו המציאות הזאת משעממת אותי
באלי אקשן .

תמונה קטנה וביי
(וואו אני מופתעת על עצמי בצורה מטורפת שחזרתי לבלוג הזה אחרי משהו כמו שנה)
יצאתי מוזר וקצת עקומה בתמונה אבל לאנורא

שיהיה לכולם יומאגניב וזה