...This is A story of A girl

כתבתי קטע,בלי סיבה..אבל כשאני קוראת אותו הוא נותן לי כל מיני משמעויות...

ואם זה ימצא חן בעיניכם,אולי אני אפילו יעשה המשך...אבל זה לא בתכנון...

לא חשוב...הינה זה...

היתה זו שעת לילה מאוחרת..

גשם הזלעפות שטף את שלולית הדם שהותירה..

היא לא ויתרה, אך בכל זאת כמעט שילמה על כך בחייה..

היא שכבה שם על האספלט הרטוב,

שוטתת דם,חסרת אונים..

ואז הוא הגיע..

נער גבוה קומה, בעל עיניים כחולות כים שמביטות עליה בחום,

בעל שיער שחור,

ואז, מתוך האפלה קלטה זוג כנפיים שחורות...

ואז היא הבינה שזהו מלאך מוות,ושאינה יכולה להסתמך עליו..

כיוון שהיא מלאך חיים..

ואז, הרגישה כאב חד בגבה, ואיבדה את הכרתה..

זהו זה...

קודם כל-

ביום שלישי נערך בבצפר שפמן טקס לכבוד פרוייקט יובלים.

אני כבר אציין הרכזת של הפרוייקט, דניאלה, היא ארגנטינאית,כדי שמה שאני אספר פה,יהיה מעניין יותר..

אז ככה,התחלנו את הטקס עם ראש העיר אריה חצ'קון שחרטט כל מיני שטויות,אך בלית ברירה מאחנו לו כפיים...

אחר כך שתי בנות מכיתה ח' הציגו בפנינו ריקוד במשיעור מחול,ואלוהים זה היה מדהים!השיר היה בספרדית..

ולאחר מכן,המתרגלים הציגו בפנינו מערכונים על הפרוייקט...

ששאלו מה הכי שווה בפרוייקט עצמו השני אמר-הביסקוויטים שמחלקים לנו בכל הפסקה...וזה נכון...

ומישהי אמרה כמו שדניאלה אומרת....

השניה:Amor amor amore!!!

הראשונה:לא!לא זה...

ושתיהן אומרת:היא תמיד אומרת- Es miou!!(זה שלי!)

ולאחר מכן(במערכון),המתרגלים ספרו כמה שדניאלה "שאפה" ושרק בגללה באים ליובלים,בזמן שהיא מתפקעת מצחוק וכמעט מחליקה מהמדרגות...או שזה היה בגלל העקבים...

ואז הגיע ג'וני הקטן,(אני לא מציינת פרטים נוסים,כיוון שכל מי שאני מכירה יקרא את יבין מי זה ג'וני,ושהוא אדם בפני עצמו)

בא והניף את דגל יובלים סביב לבמה....היה מצחיק,בעיקר בגלל שהדגל הזה גדול ממנו פי שניים...

והיא נגמר לו פוסט חנוכה בנכתב בחוסר רצון, כי התעוררתי בגלל קידוחים בקיר...

ודרך אגב ב-13.12 מתחילים ללמוד!

מקווה שנהניתם!!

ושוב-

חג חנוכה שמח לכולם!

שלכם ארזושקה..

צ'ימו!!