~מצטערים, החיבור לרשת נותק!~

כפי ששמתם לב עשיתי הפסקה קצרה... כי הייתי נורא עסוקה בימים האחרונים..

הייתי בכלייזמרים!!! היה כיף!

זה היה שלושה ימים (שני-שלישי-רביעי) הייתי רק בשניים... יום שלישי עם ההורים שלי ויום רביעי עם שושי בת דודה שלי ושושנה וידיד שלה דניאל...

ביום שלישי היה הכי מגניב חחח

הסתובבתי עם ההורים שלי בין המופעים וזה.. ככה להנאתנו... כשהגענו ל"במת הצעירים" היו שם מלא אנשים כי הייתה בדיוק באותו זמן הופעה של אהרון רזאל (אם משהוא מכיר חחח) קיצר היה רעש! רמקולים על פול ווליום! האוזניים שלי צעקו הצילו! טוב אנחנו כזה נדחפים בין האנשים כדי למצוא מקום לשבת ופתאום אני רואה את.... אמא של חרגול!! (ד"א הזכרתי כבר שאבא שלו המנהל שלי?) ואת אחותו אז פחדתי שגם אבא שלו שם אז הסתתרתי מאחורי אמא שלי ואני כזה אומרת לה באוזן "נו נו קדימה בואי נעוף מפה! בואי נעוף מפה!!" פתאום היא עושה לי כזה "היי! הינה המנהל שלך!!!! תראי!!" ואני כולי "אמאאאאאאאאא יש לי חצאית קצרהההה בואי נעוף מפההההההה" אז הסתבר לי שגם המנהל שלי היה שם... טוב אנחנו המשכנו ואני כולי בורחת ועוד המפחד לא שמתי לב שכמעט נתקעתי למשהוא בבטן, אני כזה נעצרתי ברגע האחרון ופתאום שמתי לב שהחולצה של ה"משהוא" הזה מוכרת לי... אני מסתובבת ומי אני רואה שזה היה?! כן כן זה היה חרגול! העמוד חשמל שלא שם לב מרוב הגובה שלו שאני הקטנה שם למטה כמעת נכנסתי בו! מזה התעצבנתי עליו כי עוד אחר כך בטלפון הוא אומר לי "למה לא אמרת שלום?!" באמת למה....

לא חשוב.. היה מגניב...

יום רביעי הייתי אמורה לפגוש את סונגוואן בכליזמרים אבל הוא היה חולה =/ חבל...

אמא שלי בדיוק נכנסה עכשיו.. היא הודיעה לי.... שהבן של אחת המורות שאני הכי הכי הכי אוהבת נפטר...;~;

אז... בנימה זו אני מסיימת את הפוסט... ברוך דיין האמת.