לאמא (אלא מי?)

אני שר בכוונה לזייף

וצליליי שוחים לעברך

שחיית גב מבוהלת –

"תקעי בי את הסכין!

תקעי בי!" הם משפריצים

לעברך, בזמן שהם עולים

לקחת נשימה –

מכים במים ללא רחם,

מחכים לדבר השופט.

המים הם סבון

ובגד-הים של צליליי

הוא מטלית,

מה שמתיישב נהדר

עם צורת המטאטא

שהיא גופי.

 אנחנו בדלי

ואת מנקה את הרצפה.

אני רק אשב בצד בשקט,

אחכה שמישהו ( – קופידון) כבר ישלח

בי חץ, כמו באופרה ההיא,

האנגלית.