חזרה על אובייקט מסוים מספר פעמים עם שינויים שהולכים וגוברים, עד ליצירת אובייקט שונה לחלוטין מהמקורי. |
כינוי:
בן: 31 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2009
נשכח שזה קרה.
אני רק אגיד לך עוד שני דברים ונשכח שזה קרה. באמת, לא נדבר על זה שוב, אבל אני רק אגיד לך עוד שני דברים:
השנה דמי-הכיס שלי הלכו למימון שיעורי פיתוח-הקול. חשבתי שאני אצליח להסתדר רק מהסכום שחסכתי מהעבודה בכיתה ט', באמת שחשבתי. לא ככה יצא, והיית צריכה לממן גם אותי חוץ מהשיעורים. צודקת. אבל עכשיו יש לי עבודה חדשה, שתממן אותי לאורך זמן. דמי הכיס שאקבל ממך בהחלט יכולים ללכת למימון פיתוח-הקול. אני אחיה מהמשכורת.
הדבר השני שרציתי לבקש ממך הוא להגיד לי את האמת. בקיץ הזה דיברנו הרבה בקשר לעבודה והמשכה במשך שנה"ל. אני כל הזמן אמרתי לך שלא נעים לי לבוא ולבקש ממך כסף - כל הזמן, לא הייתה שיחה שלא אמרתי לך את זה - ואת תמיד אמרת שכבן-נוער אין לי ברירה אלא לבקש ממך. אני בכל זאת המשכתי בשלי, והסברתי לך שאי-הנעימות מתגברת כאשר אני רואה את אחי מפרנס את עצמו כמעט לחלוטין. לכן חיפשתי ומצאתי עבודה. הרגע צעקת עליי שאני סוחט ממך כסף, הרבה כסף, ובכל מיני דרכים לא כשרות ואין סיבה שאני אמשיך לסחוט ממך כסף בשביל שיעורי פיתוח-הקול. ברור שהייתי צריך לדקלם לך את הפסקה הקודמת, אבל לא יצא. במקום זה שמעתי את האמת בפרצוף. לא נעים.
עכשיו נשכח שזה קרה. מעולם לא קיימנו את השיחה, מעולם לא צעקת עליי בכמעט-בכי. אני רק רציתי להגיד לך שני דברים, ועכשיו נפסיק. באמת.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
