חזרה על אובייקט מסוים מספר פעמים עם שינויים שהולכים וגוברים, עד ליצירת אובייקט שונה לחלוטין מהמקורי. |
כינוי:
בן: 31 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2007
תהיות?
מזמן רציתי לכתוב כאן, שמפעם לפעם מזדמן לי לשוחח עם מורתי-לשעבר למקצוע תיאוריית וספרות המוזיקה (וגם קצת סולפז'), הלא היא גם המלווה של אחת משלושת המקהלות בהן אני שר (הראשונה אליה הצטרפתי).
בשיחה האחרונה, היא אמרה שמיד כשהיא סיימה את ביה"ס הייתה בטוחה שהמקצוע היחיד אליו תקדיש את חייה יהיה המוזיקה.
ואני תהיתי - הנה, אני לומד בתלמה ילין, במגמת המוזיקה הקלאסית; אחרי כשנתיים של נגינה הגעתי להישגים שאנשים אחרים היו עובדים בשבילם פי שתיים זמן, והרזומה ממשיך לגדול יחד עם הרפרטואר. עוד כמה שנים גם אני אסיים בי"ס, ואצטרך להחליט למה אני עומד להקדיש את חיי.
בכיתה שלי יש ילדה, נקרא לה ר', שלומדת במגמת המחול. בעצם, היא גרה בצפת, אבל בשביל ללמוד בתלמה ילין עברה לדודיה במודיעין אחרי שלא נמצאה לה ולסבתה דירה מתאימה באזור רמת-גן/גבעתיים. את הוריה (אביה מאמן אגרוף וכושר, אמה אומנית) היא פוגשת בחופשים, בעיקר. בקיץ האחרון נסעה למחנה ריקוד בניו-יורק, לומדת בלט מגיל 4 בערך, כמה שנים אחרי זה התחילה עם מחול מודרני. היא בטוחה שהיא רוצה להיות רקדנית, ושאת חייה תקדיש לריקוד.
אני מכיר את ההרגשה הזאת; כל פעם, אחרי קונצרט, אחרי הופעה, או אפילו בזמן חזרה מוצלחת, אני לא יכול שלא לדמיין את עצמי עושה את זה הרבה זמן אחרי סיום ביה"ס, ואולי מדביק אחרים באהבה הזאת למוזיקה. אני - שפעם נשבעתי לעצמי שאהיה עורך דין גדול, אולי שופט, ארוויח אין-סוף כסף, ואספק לילדי את החיים הטובים שלי לא כל כך היו. עכשיו, אני בכלל תוהה אם יהיו לי ילדים, אם אני אצטרך לפרנס מישהו אחר חוץ מעצמי בכלל.
מפתה אותי ללכת לאקדמיה למוזיקה, לעשות את התוארים שלי, אולי לנסוע לחו"ל, ולנגן במשך שארית חיי.
מר ברגולד.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
