חזרה על אובייקט מסוים מספר פעמים עם שינויים שהולכים וגוברים, עד ליצירת אובייקט שונה לחלוטין מהמקורי. |
כינוי:
בן: 31 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2007
בואו נניח...
בואו נניח שכשחוזרים מקונצרט בת"א, מתקשרים לאחד ההורים שיאסוף אותך.
בואו נניח שבפעמים הקודמות, כולן בשעות הלילה, אבא אסף אותך מהרכבת - לכן מתקשרים לאבא.
בואו נניח שאבא אומר לך במפורש שלא צריך להתקשר לאמא.
בואו נניח שהוא אומר לך שהוא אינו עסוק ויכול לאסוף אותך מהתחנה.
בואו נניח שכשאתה מתקשר אליו מהתחנה הוא אומר לך שעוד 10 דקות עפים.
...
במציאות, חיכיתי לו שעה, שיעזור לעוד חבר אלכהוליסט במשימה עלומת תכלית, ואח"כ הוא עוד כעס עליי ש"עשיתי פוזות". כשחזרנו הביתה גם אמא כעסה כי היא אמרה לי להתקשר אליה. כשאמרתי לה שהיא לא אמרה, היא ענתה לי שזה "ברור מאליו". "אתה אשם, מצאת למי להתקשר", היה המשפט הבא שיצא מפיה. נכון, אבא גרם לי לחכות לו שעה (כלומר, רק 10 דקות, "פלוס מינוס, ומה זה משנה בכלל, אז תגיע עוד חצי שעה הביתה, נכון? גבר צריך סבלנות") וכשאני אומר משהו הוא עוד כועס - אבל אני אשם כי חלילה וחס לא התקשרתי לאמא. (עזבו שבכל הפעמים בהם הייתי צריך שמישהו יאסוף אותי בלילה מתחנת הרכבת, היה זה אבא שהגיע. כנראה אני יותר גרוע בשכל ישר ממה שחשבתי, שהתקשרתי אליו כאשר - אוי ואבוי! - הייתי צריך עוד הסעה מאוחרת מהתחנה. ניחא, אם היה אומר שהוא עסוק ושהוא לא יכול להסיע אותי הפעם, אבל איך הגענו מזה לאשמה שלי בכל העניין?)
גם אני אוהב אותכם, אמאבא, כמה אמרתם שאני מקבל בירושה?
מר ברגולד.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
