הקונסרבטוריון העירוני

העומד על כרעי תרנגולת.

ראשו מכרכר

בעוד דלתות נסגרות-נפתחות

בניסיון עצוב להוציא צליל מכוון.

אף אחד לא שם

בשביל לכוון

את הדלתות כנכונה.

הרוח מיללת את תמיכת הסרעפת

העלים מרשרשים את טכניקת האצבעות

בעוד הקונסרבטוריון העירוני

עומד על ראשו

ורגליו מבולבלות.

אף תו לא ישמע זאת.

אף תו לא יבוא לעזרה.

הקונסרבטוריון העירוני

שאינו קיים עוד.

רגליו נכרתו

כנפיו נקרעו;

הוא עומד גלמוד על ראש הגבעה

בעוד הדלתות נפתחו לתמיד.

והנה הצליל המכוון.

(אני יודע שבסוף הקוראים היותר קבועים כאן יגיבו ש"זה לא אתה", אבל אנשים שאני מראה להם אוהבים את הקונספטים שלי, אז כנראה יש פה משהו. אני מעלה את זה לבלוג לכל מקרה שלא יבוא, שלא יימחק עם הוירוס הבא שיתקוף את המחשב שלי באכזריות)