כינוי:
בן: 31 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2008
על הבנאליות של היציאה מהארון.
או גם: "מה, לא ידעת?"
איכשהו, עם המעבר שלי לתלמה, לא רציתי להסתיר את עובדת היותי הומו. בכלל לא. הסתרתי את זה מספיק זמן כאן, בעירי, אז לא רציתי את כאב הראש הזה. איכשהו זה גם לא נתפס כחלק מהותי ממך שם. אותם אנשים שהסתובבו איתי לפני שידעו המשיכו להסתובב איתי גם אחרי שידעו, והקשר שלנו לא נפגע בכלל. השאלה הזאת, הנשאלת פה (כלומר, בעיר שלי), "מה, אתה הומו?!", בקול הלגלוג העמוק, אינה מעניינת אף אחד שם (להלן: תלמה).
יצאתי בפני החברה הכי טובה שלי בתלמה, בתחילת השנה, באמצע שיעור ספרות, ואז בפני עוד אחת, ואחד, ועוד אחד, ונתפסתי בשוונג. כל כך משחרר זה היה, כמעט ואף פעם לא חוויתי את זה. מה כמעט ואף פעם? בכלל. אף פעם לא יצאתי למישהו פנים מול פנים. יכולתי לכתוב על זה באינטרנט, לשלוח הודעות מסנג'ר, אבל להסתכל לבן-אדם בעיניים ולהגיד "אני הומו" - לא יצא לי.
ופתאום: רצות עליי שמועות בשכבה, כך אומרת לי אותה חברה טובה, שהייתה הראשונה איתה חוויתי יציאה מהארון פנים מול פנים. אני? למה שאני אעניין מישהו? מי הפיץ? מי אמר? כבר מהתחלה סיכמתי איתה שאם מישהו ישאל אותי ישירות היא יכולה להגיד את האמת. לא אכפת לי, באמת שלא. כל עוד זה לא יגיע לפה, ודאגתי שזה לא יקרה, אני בסדר עם זה. ואז יותר ויותר אנשים ידעו, ואולי עכשיו, 95% מהאנשים שהם חלק מחוג החברים שלי יודעים.
וטוב לי עם זה.
והיום, פתאום אני מגלה שאחד לא ידע. ואני דיברתי איתו כאילו הוא יודע. ופתאום זה "אתה רציני? אתה הומו?", ו"כן, מה, לא ידעת?".
אז עכשיו הוא יודע.
וטוב לי עם זה.
סרניטי
ואיכשהו, לסוף הפוסט ידחף גם שממש עוד כמה ימים, ב- 06.05.08 יש לי יומולדת 15. זאת השנה הראשונה בה אני פשוט אדיש ליום ההולדת שלי. אני לא חושב על זה, לא מארגן מסיבה, ולא מבקש מתנות. סבא נוסע לאמריקה עוד מעט, אז אני מנצל את זה בשביל לקנות פיה חדשה וטובה יותר. שבוע אחרי, יש לי מבחן שלב ב' וקונצרט מאוד חשוב עם המקהלה של הקונס'. אז אולי אין לי זמן לזה שנה. מוזר.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
