כינוי:
בן: 31 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
פוסטעודה.
ספרות, 95 (מצוין).
התאכזבתי השנה מספרות. המורה עשה רושם של אדם נחמד בהתחלה, ואז הגיעה השביתה. אדם שמרשה לעצמו להביא כ- 35 ילד מכל רחבי המדינה בשביל שיעור אחד בלבד, ואז לשחרר אותם אחרי 20 דקות כי כואב לו הראש, לא עושה רושם של אדם אכפתי במיוחד. יחד עם כל המקרים של כשל בתקשורת בינינו לבינו, הוא גם לא עשה רושם של מורה טוב במיוחד. כמה פעמים הגענו לכיתה במיוחד בשבילו בשביל לגלות שהוא לא הגיע? כמה פעמים הוא בזבז שיעורים שלמים בשביל להגיד לנו עד כמה שאנחנו ילדים קטנים ורעים? מספיק בשביל להימאס על כולנו. אבל, בהתחשב בעובדה שהיו סה"כ 2 מבחנים השנה, שבאחד מהם הוא החליט להוריד לילדים ציון מהמבחן גם בגלל ההתנהגות בשיעורים, ולי אישית בגלל שהפתיחות שהיו לי לשאלות מסוימות לא סיפקו אותו (כאמור במבחן, "היכן הפתיחה?!"), יש לי מזל שקיבלתי 95. אומנם יש ילדים שלא מסוגלים לכתוב פתק לאמא לבדם, וכל מה שהם עשו למבחנים היה לשנן ולהקיא, זה בכל זאת 95, ולא נכשל.
היסטוריה, 95 (מצוין).
שיעורי היסטוריה היו חוויה מיוחדת. המורה הכל-כך שונה ממורות אחרות באופן כללי, וממורות אחרות להיסטוריה בפרט, בהחלט עשתה את ההבדל. בין שיעור על הטוטאליות של מלחה"ע הראשונה, סיפור על הילדות המצחיקה עד דמעות של המורה, והמבחנים התמציתיים עד מאוד, אני מרגיש כאילו למדתי משהו אחר חוץ מעובדות על מספר ההרוגים בקרב על הסום.
אנגלית מואץ, 94 (טוב מאוד).
זאת הפעם ראשונה בה נתקלתי בשיטת הלימוד של כיתת הדוברים בביה"ס שלי. אין ספר, אין דפי תרגול בבית, ולא לומדים דקדוק כלל. מדברים, משוחחים, וכל יום ראשון כותבים חיבור על נושא כזה ואחר. הדבר לא עובד כלל. בגלל שאין ספר או דפי תרגול, אי-אפשר באמת לבדוק את עצמך, אם התקדמת או לא. אפילו אלו שחרשו על דקדוק השפה בשנים הקודמות הספיקו לשכוח את הכל בגלל שלא עסקנו בזה אפילו חצי-דקה השנה, וכמות דוברי האנגלית האמיתיים בכיתה שלנו מיקרוסקופית. הנושאים לחיבור תמיד, אבל תמיד יהיו דביליים, בעיקר בגלל המורה, שלא תמיד עושה רושם של מאוזנת נפשית. אפילו בשיחות בכתה, שלרוב סבבו סביב הנושא לחיבור, או המחזה/ספר שקראנו באותו זמן, תמיד סבבו מספר קטן של אנשים, ביניהם הדוברים האמיתיים, וכאלו שיודעים אנגלית בשפה מספיק טובה בשביל לדבר בה בחופשיות. כבר כרגע ידוע שבשנה הבאה תוחלף המורה, וכך לטובה.
מתמטיקה מוגבר, 85 (טוב מאוד).
השנה הייתה אכזבה ממתמטיקה. תמיד הלך לי טוב במקצוע הזה, ותמיד הבנתי את ההסברים של המורה מהפעם הראשונה שהיא הסבירה אותם. בשנה שעברה, בביה"ס הקודם שלי, תקעו אותי בפרוייקט האצה במתמטיקה, שאם הייתי ממשיך בו, בכיתה י' הייתי יכול לסיים עם מתמטיקה לעד. איכשהו, למרות שלמדתי את החומר של כיתה ט' כבר בשנה שעברה, כנראה שהייתי שאנן מדי. עד שלא קיבלתי 25 במבחן כלשהו השנה, לא הפנתי שאפילו אני צריך לשבת בשקט ולהקשיב למורה כדי לעבור. אומנם את מ- 25 שיפרתי לציון עובר של 63, ובמבחן הבא קיבלתי 100, בכל זאת לא הלך לי טוב במבחן האחרון בשנה, בעיקר כי הייתי עם חום. בסופו של יום, אני מרוצה מהציון הזה, ומקווה שיילך לי יותר טוב בשנה הבאה.
צרפתית, 87 (טוב מאוד).
מקצוע שהתחלתי ללמוד רק השנה, וגם זה בהתערבות ישירה של אמא, שלא רצתה שאני אבזבז את זמני בתרבות האסלאם, מקצוע מעניין כחוג לאחה"צ או קורס בהתכתבות (:P). המורה התבררה כקצת נוקשה בשביל ביה"ס, לדעתי, אבל בסופו של דבר כן למדתי כמה דברים בסיסיים, ודודתי, שהיא גם מורה לצרפתית בעברה, רוצה שאני אעשה 5 יח"ל צרפתית באופן אקסטרני, יחד איתה. אולי יצא מזה משהו בסוף.
גיאוגרפיה, 72 (כמעט טוב).
אין לי מה להגיד על המקצוע הזה, חוץ מזה שהוא מותג מזויף במערכת החינוך הישראלית. אנחנו לומדים בעיקר על השטח של מדינת ישראל, שעם כל הכבוד היא לא כזאת גדולה. בכיתה ט' אני סיימתי ללמוד גיאוגרפיה, ורוב הסיכויים שלא אלמד שוב את המקצוע הקלוקל-בישראל הזה, ובאופן רשמי אני לא יודע מהי בירתה של צ'כיה או פרו. זה מתחבר לבעיה העיקרית שלי עם מערכת החינוך, והמדינה באופן כללי, שמאלצת אותנו לחיות במסדרון ארוך וצר של יהדות, ציונות וישראליות-שעדיין-לא-התגבשה-עד-הסוף.
מוט"ב, 85 (טוב מאוד).
מקצוע מוזר, שאנחנו צוחקים עליו שהומצא ע"י ביה"ס שלנו בשביל לעמוד בדרישות משרד החינוך, שדורש שתיכוניסטים יסיימו את התיכון עם איזשהו מקצוע מדעי ביד - ויהיה מה. מוט"ב הם ראשי התיבות של "מדעים וטכנולוגיה בחברה", או בקיצור: מדעים, או טבע, המקצוע המוזר הזה שלמדתם ביסודי, מין ביולוגיה לייט עם קריצה לפיזיקה או כימיה לעיתים רחוקות. בגלל שכיתה ט' היא מסדרון עוד יותר צר ממערכת החינוך בתלמה ילין, לא לומדים לשון, תנ"ך, אזרחות, פיזיקה או ביולגיה. לכן, אנחנו צריכים לסבול במוט"ב כדי שנוכל להגיד שאנחנו יודעים מה זה ערפיח ו- CO2.
חינוך גופני, 70 (כמעט טוב).
אני אפילו לא ארחיב בדיבור על המקצוע המסויט הזה.
תיאוריה, 93 (טוב מאוד).
חוויה מיוחדת היו שיעורי התיאוריה. בקצב מטאורי, עם מורה מיוחדת במינה (לטוב ולרע), סיימנו את כל מה שאנשים אחרים לומדים בכמה שנים - בפחות משנה אחת בלבד. היא טוענת שזה בגללנו, אנחנו טוענים שזה בגללה, אבל בשנה הזאת, למרות השביתה, הספקנו את כל מה שהיא רצתה שנספיק ומעבר. היא טוענת שבשנה הבאה היא מתכננת ללמד אותנו חומר שהיא לא השתמשה בו כבר הרבה זמן, כי קבוצות התיאוריה שהיא מלמדת בשנים האחרונות לא מספיק ברמה. זה לא חלק ביה"ס (כנראה) וכמובן שכמובן שזה לא קשור לדרישות מערכת החינוך המזעריות בנושא הזה, אבל טוב לי לדעת שאני אצא מביה"ס עם ידע יותר רחב בתיאוריית המוזיקה מאשר אנשים אחרים.
סולפג', 78 (טוב).
היה לי מאוד קשה השנה במקצוע הסולפג'. אני לא עוסק במוסיקה הרבה זמן, יחסית לשאר אנשי שכבתי, ושמיעת מרווחים, אקורים ומהלכים הרמוניים הייתה קצת בעייתית בשבילי השנה. אני גאה לאמר שעם הרבה השקעה מצידי (שהייתי יכולה להיות גדולה יותר, אחרי הכל), הצלחתי להשתלט במידה סבירה על החומר, ואני מקווה להגדיל את המידה הזאת עד השנה הבאה, באמצעות אימון יום-יומי במהלך החופש.
ספרות המוזיקה, 98 (מצוין).
אני לא עומד לריב עם המורה על הציון הזה, אבל חבל לי שלמרות שתמיד הייתי בצמרת הציונים של הכיתה בכל המבחנים והבחנים, וקיבלתי כ- 5 או 6 כוכביות (כל כוכבית = הוספה של 3 נקודות לציון הסופי), לא קיבלתי 100 עגול ויפה. בכל זאת, זהו במידה רבה המקצוע האהוב עליי ביותר, ואני שמח שקיבלתי את הציון הכי גבוה בשכבה, שהרבה אנשים משכבות בוגרות יותר היו רוצים לקבל בסוף השנה הזאת, או כשהם היו בכיתה ט'.
תולדות המוזיקה, 91 (טוב מאוד).
לא ידעתי למה לצפות מהמקצוע הזה, והגדרתו עדיין קצת מעורפלת בשבילי. אני חושב שבספרות המוסיקה אנחנו מנתחים יצירה ספציפית, בעוד בתולדות המוזיקה אנחנו מנתחים מאפייני יצירה מוזיקלית בתקופה מסוימת, עם התייחסות לרקע ההיסטוריה. למעשה, הייתי שמח אם היו נותנים את השעות של תולדות המוזיקה לטובת שיעור ספרות המוזיקה, ופשוט היינו מנתחים יצירות בסדר כרונולוגי.
מקהלה, 94 (טוב מאוד).
למען האמת, אני חושב שרוב החמשושים (ט'ניקים) ששרו השנה במקהלה, צריכים לקבל 95 אם לא 100. אולי בגלל העובדה שאנחנו קטנים וחדשים פה, או שבגלל שאין לנו כל כך חיים מחוץ לביה"ס, אבל אנחנו היינו השכבה היחידה שבאמת התגייסה לעשיה המוזיקלית במקהלה השנה. נכון, היו וישנם כאלו שלא אוהבים לשיר, אבל באופן כללי, אני חושב שהיינו השכבה שהכי השקיעה השנה.
ממוצע: 88 (טוב מאוד).
אני בשמח, בסופו של דבר. חשבתי שיהיה גרוע יותר. גם אמא רגועה.
לסיכום השנה:
היה מדהים, ביה"ס ענה והתעלה על כל ציפיותיי. אני שמח שבאתי למקום המדהים הזה, ואני בטוח שהוא תמיד ישאר בלבי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
