חזרה על אובייקט מסוים מספר פעמים עם שינויים שהולכים וגוברים, עד ליצירת אובייקט שונה לחלוטין מהמקורי. |
כינוי:
בן: 31 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
וסוף לסיפור. (הנושא החם)
"קשה להתעכב על מילים ועל
ניסוחים בשעה כזה, קשה אבל צריך. כי מילים וניסוחים הם מה שהביאו אותנו
לקאנוסה הזו. רס“ל אהוד גולדווסר וסמ“ר אלדד רגב אינם ”ילדים“, אינם
”בנים“: הם חיילי צבא הגנה לישראל שנפלו על משמרתם. הם אינם ”שבים הביתה“,
כי אם מובאים לקבר ישראל. העסקה עם החיזבאללה איננה ”חילופי שבויים“, כי
איננו מקבלים שבויים. אנחנו מקבלים גופות."
ציטוט זה לקוח מתוך פוסט מצוין שכתב היום יוסי גורביץ' בבלוגו "החברים של ג'ורג'". נורא קל להסכים איתו כשאתה קרוא פוסט כזה או אחר שלו, לא משנה על מה הוא יכתוב. גם עכשיו, משהו בי מתרעם על העובדה ש - שוב - שיחררנו בני-אדם חיים תמורת גוויות. חלק בי מתרעם על כל ההתנהלות של העסקה הזאת, על כל המושגים הלא נכונים שהתעופפו, מתעופפים וימשיכו להתעופף באוויר פה.
וחלק אחר בי תוהה, מה אני הייתי רוצה שממשלתי תעשה אם אני זה שהייתי נופל בשבי. אני מניח שאם הייתי מת, זה כבר לא היה משנה. כבר עכשיו אני יודע שלא הייתי רוצה שהוריי ומשפחתי יהפכו עולמות בשביל לקבל ארון. אבל אם הייתי חי? אם שנתיים הייתי יושב בשבי ארגון טרור, בתנאים תת-אנושיים? לבטח הייתי רוצה שיחזירו אותי הביתה, ולא משנה באיזה מחיר. זאת הבעיה הגדולה עם העסקה הזאת, לא סופקה שום הוכחה מצד החיזבאללה, האם החיילים חיים או לא. האם אני כראש ממשלה הייתי מפוצץ את העסקה? האם הייתי מקשיב למומחים שהגיעו, אז ב- 2006, למקום הארוע וקבעו שרוב הסיכויים שהחיילים רגב וגולדווסר מתים? האם הייתי מבין את הברור מאליו במצב כזה, שהחיילים מתים? שאלות קשות שאני שואל עצמי, ואין לי כל כך תשובה. אני חושב שאם לראש הממשלה היה גב ציבורי ופוליטי יציב, והוא לא היה צריך את דעת הקהל בשביל להישאר על כיסאו, אולי דברים היו מתנהלים פה אחרת.
תביא האדמה שלווה להם.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
