בספר המתמטיקה שלך

אלפי בעיות,

אליהן אצטרף -

כי בסופו של דבר,

אני בעיה בשבילך,

שזקוקה לפיתרון.

אתה תעקם את האף,

תקמט את המצח,

אולי הגבה שלך

תתרומם בפליאה או השתוממות

ברגעים מסוימים.

אתה תבהה בי,

אני אבהה בך,

כמו כל הבעיות הצייתניות.

לא אגלה את הדרך הנכונה לפתרון,

לא אשדל אותך להסתכל

בתשובה הברורה מאליו תמיד.

אתה תמשיך להתחבט

ואני אמשיך להיות בעיה.

מצאתי הרגע כמה שירים ישנים שלי, חלקם טובים יותר או הפחות, את הסבירים אפרסם כאן.

מחזור שירי המחברת

1.

רק חולצה מקופלת

באמת יכולה להבין

את מהות הקיפול.

כשמישהו מקפל משהו,

זהו דבר נוראי באמת.

חולצה אינה חולצה פתאום,

אלא ריבוע-בד חסר-תועלת

המונח בזווית ישרה

על מדף כזה או אחר

בארונות העולם.

2.

עירי אינה ת"א.

עירי אינה גדולה כמו ת"א.

אינה יוקרתית כמוה.

עירי היא עיר הבנאליות

היושבת במרכז,

לרגליה חבצלת

ולגופה שמלות יהלומים.

לא, עירי אינה תל-אביב,

אך גם היא מתהדרת במשפט המפורסם.

אולי יש יפות ממנה,

אך אין יפות כמוה.

3.

שירים ממלאים מחברות

שממלאות מדף

שממלא ארון

ששולט על חדר

ברוב פאר והדר.

בחדר אני,

כותב שירים שממלאים מחברות,

וכך הלאה...

4.

מתת השירה ברחה ממני,

בדיוק כמוך, כבר לא תחזור.

אני מרגיש זאת.

היא הלכה למישהו אחר,

טוב יותר, יפה יותר,

כותב יותר, הרבה יותר,

הכל יותר,

יותר, יותר, יותר

ואני פחות

יותר.

5.

בזמן האחרון איני מסוגל

להיפטר מהתחושה הזאת.

רק אכתוב אות אחת,

אולי לא אשלים הברה,

וכבר אחשוב

איך המורה לספרות ינתח

את השיר שעוד לא נולד.

אולי השירה היא כמו סבתי,

תתן האדמה לה שלווה.

סבתי, לא אהבה רופאים,

אחיות או מנתחים. לא אהבה

בתי-חולים או להיות חולה.

לא הסכימה לעבור

ניתוח מציל-חיים

מרוב פחד-מוות.

כנראה שהשירה וסבתי

אחת הן -

גם השירה אינה רוצה

להיות מנותחת,

ולבטח מפחדת ממנתחים.

6.

אני מניח שישנם אנשים

שעומדים מול רצון הוריהם בגבורה.

האם אינם חסרי עמוד-שדרה או דופי,

עומדים הם זקופים מול פקודות מלמעלה.

מה חבל שאני איני חלק מן האנשים האלו.

לא עמדתי זקוף מול פקודת אבי המסכן.

בעודו מחפש נואשות אחר הסיגריה הבאה שלו,

פגע בי הקטר המעשן, אליו אני משווה אותו,

ואילץ אותי לכתוב כמו שלא רציתי לכתוב מעולם.

מזל שאני בן לדור עצלן מאין כמוהו.

קובץ הטקסט נסגר בפתאומיות.

כנראה שהמחשב שלי מכיר אותי טוב יותר מאבי.

7.

עומק יש בים, עומק יש

במקום אחר.

פה אין עומק.

יש OMG (שמע ישראל החדש,

הנאמר כל בוקר וערב לפני השינה),

יש לייק (כ' הדימוי המחודשת),

יש מכוערצח (ריאליזם נוקב),

יש שימי אותו באיגנור

(משבר הטילים של המאה ה- 21).

אין עומק.

עומק זה דבר של ים.

8.

בחופשה משפחתית, אמרתי לאמי

שנכדים, יהיו לה רק מצד אחי.

לי לא יהיו ילדים.

למה, שאלה אותי, והתעלמה כרגיל

מהברור ביותר, הנמצא מתחת לאפה,

מעל השפם, קודח לה

בתוך עצמות הגולגולת.

למה, את שואלת אותי?

למה את שואלת אותי?

אינך יכולה לראות בעצמך?

9.

אות ואות,

מילה ומילה,

הברה ועוד אחת,

רעיון, משפט,

(אולי פסיק),

נקודה.

עוד פעם.

שני משפטים, שלושה

שורה, כמה שורות,

פסקה, עוד אחת,

סיפור קצר.

טיוטא ועוד טיוטא,

סקיצה ועוד סקיצה,

אני שופך את צבעי על הדף,

מצייר שירים,

שר אגדות.