אני כותב לך ממקום שבו לא ביקרת מעולם

רכבות אינן עוצרות כאן, אוניות

אינן מפליגות, מקום במערב,

חומות אטומות של שלג מקיפות כל בית

הקור מכה בגופה העירום של האדמה,

כאן אנשים חדשים, והזכרונות,

אם מגיעים, מגיעים בדואר

אורחים לא קרואים כמו רוחות.

כאן השמש אינה מחממת

אבל בלילה אני מתמוסס כמו קרח בכבשן החלומות

כדי לקטוף תענוגות שעולים מן העבר -

ימים קרועים כמו דפים

ואני מחפש את החתול השחור, את החגיגות האין-סופיות סביב

השולחן, את המקהלה הצרודה סביב שירנו,

המום.

שיר יפהיפה מתוך "ויטה", מאת מלניה ג' מאצוקו,ע"מ 310-309. אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, מומלץ בחום. יצא לאור תחת הוצאת שוקן, ובתרגומו הנפלא של ארנו בר.