כינוי:
בן: 31 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
שימפתילין, ונגמור עם זה.
היום נסעתי ברכבת לת"א, לשמוע את הקונצרט המצוין של הפילהרמונית הצעירה. אני קראתי ספר, ופתאום נדחפה לי כיפה לפרצוף, ע"י גבר דתי בגילו של אבי, בערך. "בוא, תשים תפילין מהר ונגמור עם זה", אמר. "לא, תודה", השבתי המום. ובכל זאת, בלי שום אזהרה, הוא דחף לי כיפה לפרצוף. "מה זה לא רוצה?" אמר, "ברית-מילה רצית שיעשו לך? את הדברים החשובים עושים בלי שרוצים. יאללה, מהר, שים את זה". ואני המשכתי בשלי: "אני לא רוצה לשים תפילין"; וגם הוא המשיך בשלו: "זה מאוד לא מנומס! ככה לסרב? מה אתה לא יהודי?". רק לאחר שאמרתי כמה פעמים בפירוש "לך מכאן", הוא באמת הלך, והשאיר אותי לדתי המתפעל ממול, ששאל אותי בדאגה-קמעה אם לא שמתי תפילין בחיי.
מדהים אותי כל פעם מחדש לגלות את עולם הדת, כפי שהדתיים שלנו מציגים אותו. במקום שירות-צבאי, שרבים מהם מוותרים עליו בשביל ללמוד תורה, הם עושים שירות לציבור: מסתובבים בימי שישי בשביל לאפשר להמונים לשים תפילין, יברכם השם. לזאת אני רגיל, אבל לשכנוע שחוויתי - עוד לא, ואני מקווה לא להיפגש עם זאת שוב.
מאוד מפתיע אותי, גם כן, המשפט הזה, "מה, אתה לא יהודי?", שמועלה נגדי כאשר אני אומר לשותפיי לשיחה, שאני לא שומר שבת, צם בימי כיפור, שומר כשרות, מאמין באלוהים וכו' וכו' וכו'. בכנס הקיץ האחרון של המקובצת אית"ן הייתי בחדר עם אנשים מתזמורת הבית שלי, ושוב התפתח דיון על הסיור לאיטליה, שבו לא נטלתי חלק מתוך שמירה על עקרונותיי. הם נורא נהנו לצחוק על ה'אתאיסטי' הזה, שלא מאמין באלוהים, ולא שומר שבת, ולא נסע לאיטליה רק בגלל ששמרו כשר. הם לא יכלו להבין שכל הטרראמים שהמנצח שלי עשה בשביל לשמור על חוקי היהדות בסיור הם רק התסמינים של רעה גדולה יותר, שאני לא התכוונתי לתמוך בה. ושוב, "מה, אתה לא יהודי?".
אז הנה, אחת ולתמיד: אני יהודי, כי הוריי יהודיים. אני לא מתנגד לדת היהודית, או לדת באופן כללי. אני מתנגד לאקט ההשתלטות שהיא ביצעה על מדינתנו, ואתנגד לה אם תשתלט על מדינות אחרות. במאה ה- 21, מקומה של הדת היא בצד, ועליה להיות כפופה לעקרונות המאה בה אנחנו חיים. למה אני צריך למצוא דרכים יצירתיות לתזוזה בין-עירונית בשבת? למה עלי לחכות לצאת הכוכב הראשון בשביל להנות משירותי חנויות רבות, שלא פתוחות בשבתות? למה בפסח אני צריך לזרוק חצי-מטבח כי הוא מוגדר פתאום חמץ? למה פעם בשבע שנים הארץ הופעת מדבריות-מדבריות לכבוד שנת השמיטה? התחבורה הציבורית צריכה לעבוד בשבת כמו בכל יום אחר, כמו החנויות, בפסח זה נחמד לאכול מצות לזכר יציאת מצרים, אבל אין סיבה לזרוק חצי מטבח, ולייקר פי שתיים את מחיר הפירות והירקות פעם בכמה שנים... למה? בשביל לכבד אל שאין לי שום הוכחה לקיומו*?
לא ברור לי. הדת נחמדה כל עוד היא מועלה רק בארוחות-חג, כאמצעי להחזיק משפחות יחד במועדים שמחים. לא יותר מכך. בכך, אני נוטה חסד ליהדות הרפורמית, שבין מאמינה אפשר לראות תופעות חיוביות כמו אנשים שנוהגים לתפילת שבת, עושים בר-מצוות גם לבנות ואוכלים לחם יחד עם המצות בסדר-פסח. זוהי דת בגרסתה הנכונה במאה ה- 21, ולא הצל המעוות שלה שהאורתודוקסים היהודיים מציגים לנו מקום המדינה, ולו האמנתי באלוהים - הייתי יהודי רפורמי לבטח.
* מגיבים יקרים, חסכו לי את הסבר ה"לא ראית מי יצר את החולצה שאתה לובש, אבל אתה בכל זאת מאמין שמישהו יצר אותה; לא ראית מי יצר את העולם, אך ברור לחלוטין שאלוהים יצר אותו".
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
