חזרה על אובייקט מסוים מספר פעמים עם שינויים שהולכים וגוברים, עד ליצירת אובייקט שונה לחלוטין מהמקורי. |
כינוי:
בן: 31 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
וקצת סיכום.
אז מה יצא לי מכל החוויה הזאת? סופסוף העלתי את המחשבות שלי על כתב, מחשבות שהרבה זמן רציתי לפרוק ולדון בהם. גם היה לי רצון ילדותי כזה, "בואו נראה אותם", הרגשתי מוכן לכל דבר שלא יבוא עם טענת נגד שחשבתי שאשלוף מהמותן. במציאות זה לא היה ככה. ככל שהדיון הלך והעמיק, הדבר הכריח אותי לחשוב על פתרונות אלטרנטיביים, הסברים למה זה אמור להיות כך ולא אחרת, הכל תוך הזהרות מזלזול בדעותיהם של ההמגיבים הדתיים. קשה לי להגיד שהקפדתי על כך לקראת סוף הדיון, קשה הדבר כשרומזים לכך שאתה חולה נפש (למעשה, התגובה האחרונה, אמרה זאת במפורש) - לכן גם אגיד שלקראת הסוף הדיון הפך פרוע ואישי מדי. ובכל זאת, אולי עזרה לי החוויה להבין קצת הצד והמניעים של הציבור הדתי, למרות שאני בכל זאת לא מסכים איתם.
אני לא מקבל את הטענה שעלתה בתגובות לקראת הסוף, שאין מה לעשות, כי אנחנו שונים מדי ונמשיך להידפק לנצח, אבל אפסיק לכתוב בשלב זה, כי אחרי שבוע של עיסוק די כפייתי בנושא, אני צריך לנשום נושאים אחרים למשך תקופה כלשהי.
איתכם תמיד, חילוני כמו שהייתי,
זרם.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
