חלום
בלהות
אני
הייתי קונספירטור
ושותפי
לקשר
המשיכו
להגיד לי זאת.
אתה
קונספירטור,
אחי
היה איתי ואמר לי כך.
כולם
אמרו לי
עד
שזה נהפך לאמת,
ובהינד
עפעף כבר לא הייתי
קונספירטור
יותר,
מרוב
עוצמת הפיצוץ נמחקו פניי.
(אמרתי
לאחי "זוז
לאחור",
אך
הוא לא רצה.
ידעתי
שמשהו לא נכון.)
במקום
מרוחק משם
הייתי
העבד של העבדים,
ולא
ראיתי אותם בעוד הם
התעלמו
ממני.
סדר
יומי המזיע מרוב קיץ
היה
פשוט
וענייני
לא עניינו
אף-אחד.
זיכרון
ילדות
חבריו
של אחי
תמיד
היו שנואים עליי,
כאשר
הם צעקו את האמת
פעם
אחר פעם
אחי
לא היה מסוגל לעצור אותם.
הייתי
מסתובב למראה חבריו
ולא
מסתכל לכיוונם
בעוד
הם היו צועקים עליי
את
מה שלא רציתי לשמוע.
כאשר
השלולית הראשונה
של
החורף
נקוותה
בחצר, צפה
בה סכין
שבה
חשקתי.
חבריו
של אחי
התקהלו
סביבי,
ובשלולית
הבחנתי
שגם אחי
משלח
בי דבריו שנבחרו בקפידה.
עכשיו
ברור לי
למה
לא יכל לעצור את חבריו.