ואולי רק רציתי

להשאיר את עצמי לעצמי,

על הצוק הגבוה בעולם

לפני שמישהו מאיתנו נופל

ולהכות בעצמי את עצמי

על חטאי הרבים.

לחקור ולהפנים את החטא,

להכות את החטא על החטא,

לפני שאדקור את החטא

בסיכות מעצמותי הזקנות.

ואולי רק לשתוק

ולהסתכל על עצמי מלמטה

ולשמוע דברי שבח

חקוקים באבן שפוגעת במצחי,

שאני עצמי זרקתי –

אני הזורק על עצמי.

אני כחומר בידי היוצר כשאנחנו ביחד

ואתה מעצב אותי כפי שתרצה

בגחמה רגעית.

יהיה זה מתלה,

תהיה זאת שמיכה –

או מקום

מאוד רחוק ממך.

הזמן אותי איתך ללכת

למקום בו מחשבות תועות זוכות שוב בכוח המעוף של הציפורים אשר מקננות שם

לפני שמסע נדודיהן מתחיל –

כאשר שלנו ייגמר,

אזמין אותך איתי לשוב

למקום בו נוצר זוג העיניים

שאני כותב עליו שירים.