לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


חזרה על אובייקט מסוים מספר פעמים עם שינויים שהולכים וגוברים, עד ליצירת אובייקט שונה לחלוטין מהמקורי.

כינוי: 

בן: 31

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2006    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2006

סתם עידכון.


* החלטתי לקחת את המבחן לתלמה ילין השנה. זה בא לי בפתאומיות היום, ההחלטה הזאת, כאשר ישבתי לי בשקט כחלק ממצגת שהמנהלת הכינה כדי להראות להורים מבי"ס חדש בעיר (שתלמידיו אמורים לעבור אלינו בשנה הבאה) שאנחנו אכן הבי"ס הטוב שכולנו מכירים ואוהבים. לפני שהם באו, המנהלת של התיכון שאלה את שאר הילדים שחיכו יחד איתי על העתיד בתיכון- בכל זאת, רובם בכיתה ט'. "ואתה בטח תלך למגמת מוזיקה, נכון?" היא פנתה אליי. "לא יודע... אולי" עניתי בגמגום. יחד עם התשובה הגיעה פתאום נחישות לעשות את הבחינה ויהי מה. הבעיה היחידה היא שאני לא רוצה שאמא תדע, לכן אני ואבא נארגן את זה בחשאי. ואולי, מי יודע, אזכה ללמוד בבי"ס. למרות שהסיכוי קלוש. מאוד. מאודמאוד. מאודמאודמאוד. הכיס של ההורים שלי לא עד כדי כך גדול (או גדול בכלל למעשה) די מוגבל.

 

* הנטייה המינית החדשה שלי: אני אוהב את deviantART. זה נותן לי במה חופשית לפרסם את היצירות שלי ולא להכביד על שרת ישראבלוג בעוד בלוג ע*3!2*ם, *3*7!ת !ק3ת ח**ם. חוץ מזה, זה גם נותן לי אפשרות לשפר את האנגלית שלי.

 

* ורדאלוני מאודמאודמאוד אוהבת את הכתיבה שלי. היא מתעלפת כל פעם מחדש כשהיא רואה אחד מהשירים שלי, והזוכרת את? היה להיט גדול במיוחד. עכשיו היא רוצה שאני אכתוב ארס-פואטיקה ("שירה על שירה" - המבין יבין). ניסיתי לכתוב משהו כזה לפני כמה ימים, ואולי הייתי מפרסם את זה כאן לולא המחשב שלי החליט להשתגע לגמרי. עכשיו אני צריך לחכות כמה ימים ולקוות שמי שלא ייתקן אותו יידע לא למחוק את תיקיית "Do Not Delete" ששמתי על הדסקטופ.

 

* אם כבר מדברים על אתרים מחוץ לישראבלוג - אני גם אוהב את במהחדשה. אבל אפשר לקרוא לזה "קראש" ולא "נטייה מינית" כמו במקרה של diviantART. אני הייתי נותן לכם קישור לדפיוצר שלי, אבל בטיפשותי פתחתי אחד תחת שמי האמיתי - והעורך הראשי עוד לא החליף לי את השם... אז נחכה (למרות שאני מחכה כבר קרוב לשבועיים, או לא יותר). ככה, אשמח מתישהו ללכת לערבמה.

 

* בגלל שאני מתקן-שגיאות כפייתי, לפני שהתחלתי את השורה הזאת בדקתי את כל הפוסט וקראתי עוד פעם את הפריט של תלמה ילין. אז אני רק רוצה להגיד משהו: אתם לא מוצאים את זה אבסורד שאם אתם רוצים לקבל את החינוך המוזיקלי הכי טוב בארץ, אתם גם צריכים לשלם 500 ש"ח בחודש שכר לימוד וגם 200 ש"ח לפחות למורה נגינה פרטי משלכם? כן כן, שמעתם נכון - בי"ס תלמה ילין לא מספק לתלמידיו שום התקדמות בנגינה פרקטית (אלא אם אתם מחשיבים את התזמורת, אבל למרות ניסיוני המועט במוזיקה אני יודע שלא מתקדמים הרבה מנגינה בתזמורת). בגלל זה, רובנו לא יכולים להרשות זאת לעצמם.

 

* מאיה, וכל תלמידי תלמה ילין למיניהם שבמקרה קוראים כאן, מצטער אם פגעתי בכם בפריט למעלה, אבל לדעתי זה באמת אבסורד וגורם לבי"ס להיראות מנותק מהמציאות לגמרי. הם לא באמת יכולים לצפות שמישהו באמת יוכל לשלם קרוב 700 ש"ח ויותר רק בשביל לימודיו, נכון?

 

* ולא מאיה, זה לא שאני "לא רוצה מספיק". זה הדבר שהכי חשוב לי בעולם, המוזיקה שלי, אבל אני גם ריאלי ויודע שההורים שלי- אם אמא שלי אי פעם תרשה לי לקחת את המוזיקה ברצינות- לא יכולים להרשות זאת לעצמם. כמו הרבה אנשים כיום.

 

* ובגלל שהנושא החם קורץ לי מלמטה: סליחה. אני מבקש מכולם סליחה. מכווווווווולם. הסולחים אתם? :)

 

* ורק רציתי להגיד שאני מצאתי דרך לעשות ספורט כמו שהדיאטנית ביקשה וגם לחסוך עלויות: לנסוע לקונסרבטוריון באופניים. זה לוקח רק חצי שעה, זה פעילות גופנית מצויינת שממלאת לי את המכסה השבועית וזה... נחמד לנסוע על אופניים כמה פעמים בשבוע. ^^"

 

* אבל חבל שאני אפסיד יוםכיפור- אני נוסע מחר לים המלח. כן כן, שמעתם נכון. ים המלח. אז אני לא אהיה כאן עד יוםשני בערב, וגם אז אני חוזר רק ליוםשלישי לבי"ס, כי ביוםרביעי יש לכיתה שלי גיחה. בשל"ח. ווהי. ואני בהצגה. אז יהיה נחמד. ופאדיחות.

 

אז עד יוםשניבערב-

קונטי.

 

(עריכה - נקודה למחשבה)

* מאיה, את זוכרת כשאמרתי לך שאני כל הזמן מרגיש שאני נמצא תחת ביקורת כשאני איתך?... אז זה היה הביטוי האולטימטיבי של אותה הרגשה - את חסמת אותי בגלל שהבעתי דעה. בבקשה, תחשבי על זה. (או שאצטרך לכתוב 'הזוכרת את? - 2' ואז ורדאלוני תצטרך להתאשפז. xD)

 

(עריכה2 - התנצלות)

* בסדר, תפסתם אותי. אני באמת לא יודע על מה אני מדבר. פשוט ציפיתי שאם כבר משלמים 500 זה יספיק. ול'שלוש נקודות' שכותב לי בתגובות (מאיה, אני יודע שזאת את) - זה לא שסתם הוספתי 200, אבל אם תחשבי על זה, אם אני אשלם מחיר מלא אני גם משלם 550 וגם 200 לשיעור נגינה, אז ביחד זה יוצא 700. אז בגלל זה אמרתי 700.

 

אז סליחה. מאיה - החסימה הזאת הגיעה לי... מקווה שיום אחד באמת תסלחי לי.

נכתב על ידי , 29/9/2006 17:23   בקטגוריות General, Internet, כללי, אינטרנט, המסע לתלמה ילין  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קונטי. ב-5/10/2006 13:41
 



אם כבר מדברים;


אז בא לי לדבר על אח שלי. מחורבן ככל שיהיה, הוא בכל זאת אח שלי. אני חושב שהכל התחיל בערך מכיתה ג'. אתם מבינים, במקור היינו אמורים לסיים כיתה ו' בבית ספר אחר לגמרי מאשר זה שבו סיימנו כיתה ו' בסופו של דבר. או במילים פשוטות: עברנו בי"ס בכיתה ג'. ובכיתה ג' אחי פגש את מי שלימים יהיה החבר הכי טוב שלו ואישיות מוכרת במשפחה שלנו. נקרא לו אָל. אל הוא ילד פשוט. הוא אוהב לאכול, לשתות, לישון עד מאוחר (למרות שהוא גר מול בי"ס, כאילו, כל החיים שלו, הוא בכל זאת איחר בכל בוקר) לרכב על סקייט... ולעשות פרצופים מצחיקים. אם מישהו יישאל אותי "מי זה אל בכלל?" אענה לו בחופזה וללא היסוס "אה, הוא זה שעושה את הפרצופים", כי זה מה שהכי מתאר אותו. הוא לא חכם במיוחד, לא חרוץ במיוחד- הוא פשוט אוהב לעשות פרצופים מצחיקים... וקולות מצחיקים... ולחקות אנשים במבטא מצחיק... הוא מצחיק באופן כללי. אבל הבדיחות שלו... תמיד התאפיינו במין פשטות שכזאת. בכיתה ג' זה היה "חחח... בולבול!!!1... חחח", בכיתה ה' זה היה חיקוי של המורה לחשבון ובכיתה ובכיתה ח'... ובכן, הוא לא כל כך התפתח. אותו חיקוי של המורה לחשבון שעדיין מצחיק את כל מי שעדיין מסתובב איתו, ואלו לא אחרים מאשר הדבילים של הכיתה.

 

כולכם מכירים את הדבילים של הכיתה. ילדים עם פרצוף פשוט (aka: טיפש), שם פשוט (aka: טיפש!), שם משפחה פשוט (aka: טיפש!!) ודיבור פשוט (aka: טיפש!!!)... ובדיחות פשוטות (aka: מטופשות!!!1), מאוד פשוטות (aka: מט!פש!ת !!!1). הם קיימים בכל כיתה ובי"ס, לא משנה איפה. אצלנו הדבילים הם קצת פחות דבילים כי אנחנו בכל זאת כיתת מוזיקה- אבל זה לא אומר שהם לא דבילים. לא... קוּ, אַס, יוֹ, נֵד, ואָל (זה שעליו כבר דיברנו) הם בהחלט דבילים. ואחי- שיש לו פוטנציאל להיות נחמד, מנומס, חכם, חרוץ ומוזיקאי לא רע- מתבזבז יחד איתם. הרי אָל עצמו לא כל כך גרוע, אָל יחד עם שאר חבריו הדבילים הם הבעיה האמיתית. אך השאלה האמיתית היא: למה הוא נקשר דווקא איתם? הרי אני והוא גדלנו באותו בית, סביבה ועם אותם הורים- ואני לא סובל את האדמה עליה הם דורכים. אז התשובה היא: זה בגלל שהוא אוהב את זה. הוא אוהב להיות ערס. את הנפת הידיים, את הדיבור בסגנון "קוּס אמא'שך" ואת הערסיזם בכלליות.

 

ובכל זאת, אני אומר, למרות כל הכעסים והצרות שהוא גרם לי: זאת לא אשמתו. צריך להאשים את הוריי הלא-כל-כך-יקרים. הם ראו לאן זה הולך, ובכל זאת החליטו לא לנקוט שום פעולה ולתת לו "להבין לבד שזה רע בשבילו". אז רק שתדעו- שלפחות לשבת ולדבר איתו ברצינות, או לעשות משהו יותר נוראי מלא להביא לו לשתות מיץ לארוחת הצריים כעונש על זה שהוא עוד פעם דיבר בשיעור, היה מאוד אפשרי. ועכשיו- רק בגללכם, הוריי- הוא כזה.

 

ואין דרך חזרה...

 

קונטי.

נכתב על ידי , 28/9/2006 16:13   בקטגוריות Family, Pessimistic, משפחה, פסימי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מרים ב-29/9/2006 14:52
 



מה שקורה כשאתה לוקח יוזמה.


היה זה לפני חופש ראש השנה כאשר נכנסו לכיתתנו- באמצע שיעור הבעה- שתי משצי"ות ואמרו שהן צריכות מתנדבים להצגת גיחה-השל"ח שלנו. הרמתי את היד. הן אמרו שהצגת הבסיס תהיה "כיפה אדומה" אך אפשר יהיה להוסיף כמה דמויות שבא לנו, בלבד שיהיה עד כמה שמצחיק ומשוגע שאפשר להיות. לא התחרטתי, אפילו לרגע...

 

בחזרת השירה האחרונה, יום חמישי ה- 14.9.06- החלטתי לנסות את הרעיונותיי על כמה מהילדות בגילי. הם אהבו את זה נורא, ואז החלטתי לכתוב תסריט קצר...

 

היום הוטחו בפניי עלבונות בגלל שכתבתי אותו. "זה אסור, יא חוצפן אחד! היינו אמורים לבנות את זה יחד! סתם הרסת!"

 

זה מה שקורה כשאתה לוקח יוזמה...

 

ידך שוחררה, מאזיקי הכעס.

הרי-

שליטה עצמית,

מעולם לא הייתה הנקודה החזקה שלך.

 

שוחררה ידך, מאזיקי הכעס-

בגופה של חברתך הטובה.

חבטה היד בפניי,

ודממה...

 

קונטי.

נכתב על ידי , 26/9/2006 14:44   בקטגוריות Pessimistic, פסימי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של זאת שהייתה שקטה. ב-27/9/2006 00:28
 



לדף הבא
דפים:  

28,939
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , חטיבה ותיכון , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנוסע רושם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נוסע רושם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)