שוקולד ועוגות גבינה.

הגעתי למצב מעניין נורא, בו כל מילה שנכתבת בבלוגי עוברת דרך פילטר בלתי נראה כדי להכתב באמת.

דנתי לי עם עצמי על דבר זה וההשלכות הן הבאות. בלוג אנונימי לי.

אני מתגעגעת אליך כל כך.

מתגעגעת באמת.

והוצאתי עכשיו חולצה מהארון. חולצה שלא כובסה בטעות מאז. היא פשוט נשכחה כמו ששוכחים אותי לפעמים..

היה בה את הריח שלך. אולי סתם דמיינתי. אבל למספר שניות באמת הרגשתי את הריח שלך. אפילו אם היה זה רק פרי דמיוני, זה כל מה שהייתי צריכה כדי שגלי אושר יציפו אותי. ואז..אז יש אפשרות להמשיך לנשום בלי להתאמץ יותר מדי.

FRIDAY

שלי.