שלום לכם ילדים וילדות אני לא יובל המבולבללללללללל! XD

המקום הזה שאני עומדת בו,שעד לפני יומיים הייתי מאושרת בו.

ועכשיו.כבר לא.

היו רגעים שלא הייתי בטוחה באושר שלי.ואז אמרתי לעצמי שלא.שעד שטוב לי אני לא אקלקל את זה.

ואני משתנה לדבר שעד לפני יומיים ניגעלתי ממנו.

עזבו ת'סיגריות,ת'שיתיה ות'ג'וינטים.

דלגו על זה.

ההתנהגות הזו שלי.

הביצ'יות הדוחה הזו.

מה זה?

מי זאת?

זאת לא אני.

רע לי.

שוב.

ושוב.

ושוב.

עד שחשבתי שמצאתי מישהו.

הוא נעלם.

וגם הקודם נעלם לי.

והינה...עוד אחד.

מה אני אשאר לבד? "כן".

וואלה.

איזה קטע,כאילו לא ידעתי אז זה.

"מה ניסגר איתך?" "אני לא יודעת!" "שתידעי דברי איתי".

ואם אני לא אדע?

אז איבדתי אותך?

כנראה שכן..

ומה איתה?

איך היא?

היא נושמת?

כן.

למה?

היא לא צריכה.

היא סובלת.

די.

נמאס.