never make somebody you evrething,

cause when thry'r gone, you've got

NOTHING.

אני חושבת שאף פעם לא הבנתי את המישפט הזה,

כמו שאני מבינה אותו עכשיו.

אני מניחה שבגלל זה זה כל כך מפריעה לי שאתם כל הזמן ביחד.

כי לפני זה, זה הי שלושתינו.

תמיד.

והתרגלתי לזה, ואהבתי את זה, והיתי תלויה בזה כי לצאת מהבית.

אבל כניראה שזאת היתה טעות,

כי, תיראו את המצב עכשיו,

אני כל היום יושבת בבית,

ואתם? אני לא יודעת אפילו מה איתכם.

אני רק יודעת שאת חמקת מהבית כדי ליראות אותו,

אבל אני עדין פה.

שוב מתחילה לחשוב על הדברים הרעים.

ואני גם שמה לב לדברים רעים אחרים.

שכאילו, פאק, אין לי חיים,

אני רק תלויה בזה שיתחשקם לכם או לא לצאת בקבוצה,

ואני לא אוהבת את זה.

כי לכם יש ויהיו תמיד את אופציות האחרות שלכם, אבל לי אין,

וזה גם עצוב...

פאק, דווקא כשהתחלתי לחשוב שיש לי תקופה של שקט...