חזרתי מהבייביסיטר רק עכשיו.. מי היה מאמין שבייביסיטר יכול להיות כלכך מעייף?! הגעתי לבית של דודה שלי והיא יצאה מהבית ושם הייתי... לבד... עם תינוקת.... התחלתי להילחץ ואז היא התחילה לצרוח ושם התחיל כל היום המעייף.. ניסיתי לתת לה בקבוק, היא לא רצתה! החלפתי לה חיתול, היא המשיכה לבכות! הקראתי לה סיפור, היא המשיכה לבכות! ניסיתי להשכיב אותה לישון, היא לא רצתה... ניסיתי הכל! ואחרי שעתיים בערך נשאר הדבר האחרון לעשות... נתתי לה את הדובי שלה... והיא שתקה! סופסוף יכולתי להירגע... או שלא - היא התחילה להתישב לייד הדלת והתחילה להגיד מאמא! מאמא! וככה חצי שעה עד שלקחתי אותה בידיים שלי ושתינו ראינו טלוויזיה... היא סופסוף נרדמה... השכבתי אותה בלול שלה, הסתכלתי לשעון, השעה הייתה 6:05... כל מה שרציתי לעשות זה לישון... יצאתי מהחדר של בתדודה שלי ואז הטלפון התחיל לצלצל.. בתדודה שלי התחילה לצרוח... עניתי לטלפון ומישו ביקש את שי (דוד שלי..) ואמרתי לו שהוא לא בבית... ואז 5 דקות ניסיתי להרגיע את בתדודה שלי והיא נרגעה ואז עוד פעם הפלאפון שלי הפעם צלצל. זאת הייתה דודה שלי היא שאלה אם עשיתי לה אמבטיה לא עשיתי לה אמבטיה אז הייתי צריכה לעשות לה אמבטיה... זה כלכך קשה לעשות לתינוקת אמבטיה... מילאתי את האמבטיה במים פושרים והכנסתי לשם את בתדודה שלי... היא התחילה להיעמד ומשכה לתוך האמבטיה את כל השמפוים וכל הסבונים ואם החזרתי אותה בחזרה היא שוב משכה אותם למים... ובסוף הצלחתי לקלח אותה והשכבתי אותה לישון... חיכיתי שדודה שלי תחזור וכשהיא חזרה הלכתי לישון... ביום למחרת הייתי צריכה לתת לה ארוחת בוקר זה היה משו מוזר... נתתי לה שמנת בצלחת (זה מה שדודה שלי אמרה לי לתת לה לאכול...) אז נתתי האכלתי אותה פתאוםהיא החליטה לקחת את הצלחת ולהפוך אותה על הראש שלה!! היא הייתה מטונפת ושוב הייתי צריכה לעבור את התהליך המעייף של האמבטיה... כמה שעות היא הייתה בסדר עד שהיא שוב התחילה לצרוח אבל מייד נתתי לה את הדובי והיא נרגעה התחילה לדבר איתו (אפילו שהיא לא יודעת לדבר).... ואז שמתי גלגלצ כי התחיל להיות לי משעמם והיא התחילה לקפצץ לפי הקצב!!! איזו חמודה היא! ואז אחרי זה היא נראתה כאילו משעמם לה אז ניסיתי להצחיק אותה וזה באמת הצליח!!! ואחר כך שרנו ביחד שירים, קילחתי אותה שוב (היא משום מה אוהבת אמבטיות P:) והיא הלכה לישון... והיום בבוקר התעוררתי מהצרחות שלה... ודודה שלי הצליחה להרגיע אותה ואמרה לי: מאיה, היום ביטלו לי את העבודה... את יכולה ללכת הביתה... אז הלכתי הביתה נשכבתי על הספה ואז צלצל הטלפון.. אני עניתי ונעמה (החברה הכי טובה שלי) אמרה לי : מאיה, בואי... הבטחת שהולכים עכשיו לקניון! אני ניסיתי להסביר לה שאני עייפה אבל הבטחתי אז הלכתי איתה קניתי שם כמה דברים ולפני כמה דקות חזרתי... ועכשיו - אני הולכת לישון... לילה טוב!!!