The Diary

אל תגיד שאין לי מושג,כי יש לי מושג,עברתי הרבה יותר ממה שאתה חושב.

שוב הגעתי לנקודה הזאת.

נקודת ייאוש,ריקנות דוקרת.

נמאס לי להתאמץ כבר.

אני לא רוצה שהכל יהיה סובב סביב זה,אבל ברור שהרצון שלי הוא לא משהו דומיננטי בחיים שלי.

אני מתוסכלת,

אני לא רואה לאן נמשכים הימים האלה,השגרה המשעממת הזאת,הריגושים שרחוקים ממני מרחקי גאווה ומרחקי אכזבה.

כל מי שמצליח לגרום לי לחייך,בסוף זה נגמר בבכי.

קשה לי.הלב שלי לא עומד באכזבות האלה יותר.

אני לא רוצה לשמוע יותר תירוצים או הסברים,זה לא מעניין אותי.

נמאס לי כבר מאנשים,ולאנשים נמאס ממני.

הקטע הקשה שאני לא יכולה לעשות כלום בנוגע לזה,אני תקועה במקום.

זהו עד כאן עוד פירוק מבלוג האכזבות הזה.הוא גם כן סוגשל אכזבה.

ביי.

כן שמתי כבר את התמונה הזאת,כנראה שהיא לא מפסיקה להתאים לחיים שלי.

אגב, רציתם עידכון לא?בבקשה.