בבלוג יופיעו פאנפיקים וסיפורים פרי-דימיוני, רובם בפאנדום הארי פוטר כמובן.

פאנדום: הארי פוטר.
שם: תרופה מתוקה.
דירוג: G.


קשה מאוד להיות מאדם פומפרי בבית הספר הוגוורטס.
את קמה בשעה מוקדמת שהיא בדרך-כלל השעה שמונה בבוקר, מתלבשת במהירות ויוצאת מחדרך.
את עומדת בבית החולים הפרטי שלך, הרי את אחות בית הספר, מביטה במגשי האוכל שגמדוני הבית הביאו לארחות הבוקר, ולוקחת אחד לעצמך.

בשעה אחד-עשרה בבוקר הילדים שבמיטות מתעוררים.
"שלוש כפיות, אחרת הנזלת-"
"לא הולכת." מייבבת התלמידה מהשנה הרביעית בחלחלה ולוקחת את הכף השלישית ממך בגועל ונשכבת מידית לישון.
פרצוף מריר מופיע על פניה של התלמידה כשהיא ישנה, ואת הולכת לתלמיד הבא בסיפוק.

בשעה שתים-עשרה מגיע זמן ההפסקה שאת כל כך שונאת, ופרצופים מוכרים נכנסים לבפנים כידי לבקר את יקיריהם.
"לצאת!," את מסננת לתלמידה שניסתה להכנס ללא שתיראי. "אליסה צריכה לנוח!" את אומרת לה והיא יוצאת משם בבושת פנים.

שלוש בנות נכנסו כדי לבקר את ג'וליה ברנט (המוכרת בתור הרודפת בנבחרת הקווידיץ של גריפינדור, ונפגעה מקוואפל במשחק הקודם, נגד סלית'רין),
וביניהם לילי אוונס, התלמידה המוכשרת, שכמובן, חברתה הטוב של ג'וליה.
ואחריהן, איך לא, באים ארבעה בנים, ג'יימס פוטר, סריוס בלק, רמוס לופין, ופיטר פטיגרו.

"לא יותר מחמשה!!!" את צועקת אליהם ומתקדמת אליהם. "קדימה, לצאת!" את צועקת וארבעת הבנים יוצאים במהירות, בפחד.
"זה בית משוגעים מה שהולך פה..." את מסננת לעצמך בכעס והולכת בחזרה לחדרך, נותנת זמן לבנים לחמוק פנימה, בשביל לראות את ג'וליה..

אחרי הכל, האושר והבריאות שלהם חשובים יותר מכל דבר אחר.


השעה ארבע אחר הצהרים, שלושה תלמידים אנונימים דאגו ל'טפל' בחמישה תלמידים מגריפינדור, בקללת 'תליית הרגל' הפופולרית, ואת סבורה שאלה תלמידי סלית'רין.
אומנם שיחררו אותם מהתלייה, אבל נזקים של דליפת גם מהאף וכאב ראש כאשר הם נפלו - מישהי נורא מכורת צריכה לרפא.

את מכסה תלמידה בשנה הראשונה, "אני לא יכולה לצאת היום?" אומרת ללא ידיע לחוקי המרפאה, היא כמעט בוכה, ואת מהנהנת בראשך לשלילה.
"לא, את צריכה לנוח." את עונה בנוקשות והולכת לחדרך.

השעה אחת עשרה בלילה... ג'וליה יצאה מהמרפאה עטופה בזרועותיו של לופין רמוס מהשנה השביעית, מדריך גריפינדור.
את נכנסת למיטה ללון כמה שעות, עד לבוקר הבא...

לא קל להיות מאדם פומפרי.