הגמר כל כך קרוב שזה מתחיל עוד כמה שעות!!!
ההתרגשות מתחילה כבר שבוע לפני,כול הבטן והראש בבלבלות והיפוכים מטורפים (אין קשר לקלקול קיבה)
יותר בסיגנון של פרפרים.
ואז שמגיע היום של הגמר,כמה שעות לפניי,הגוף מתחיל לרעוד ודפיקות הלב דופקות ממש בקצב מהיר,הידיים מזיעות ,הראש לא בריכוז עם יותר מדיי מחשבות,הלחות גוברת והלחץ בולע את האופטימיות.
יוצאים מחדר ההלבשה למיגרש ואז השמש מסנברת בעניים והאוויר פותח את הנשימה שהייתה קצת תקועה,מתקדמים עוד כמה צעדים ומאותה השנייה הריח של הדשה לא יוצאה מאף.
וזהו אין דרך חזרה זה או לתת את הכול או לאכול חרא.
מתמקמים בעמדות עדיין הרעידות משטלתות על כל הגוף ואז השריקה שבולמת את כל הרגשות ואתה פשוט מכונה שחייבת לפגוע כל מי שינסה לעצור אותך בדרך לניצחון.
כוסומוווו הגנו כבר לגמר.מה קבר רציתי לטוס לדנמרק!
משחק ממש לחוץ,אסור לאבד שום כדור אין מצב שמכניסים חנו גול.
הכדול אצלנו ואז חוטפים אותו והנה אני רצה כמו בהמה וניכנסת במישהי שמתגלגלת כמו קציצה על הדשא,אין שריקה הכול חוקי יאללה ממשיכים לתקוף.
והנה עוד גליץ',ואז עוד אחד ואז המכה רגל בראש.
וכול הפיזיות הזאת רק בגלל כדור מסריח.(ואני ממש לא פאוליסטית ברור?!*)
קיצר אין לי כוח לדרמה אז כן יצא שכמעט כל שחקנית אכלה בעיטה ממני מה לעשות!
בסופו של דבר היה טקו 0 עם חדרה ואז היו פנדלים כמובן בפעם השנייה הפסדנו בגלל פנדל מסריח.
כול הקבוצה התפרקה (נפשית)דמעות ובלגנים חוץ מכמה כולל אותי.
המשחק השני שהיה על מקום שלישי ורביעי גם אותו חירבנו בהפסד של 1:0 לבאר שבע אבל גם שם כמעט כל אחת אחלה בעיטה ובסופו של דבר סתם בזבזתי כמה חודשים על האימונים של הכדורגל בשביל זין בעין.כוסומו לא מאמינה שחרבנתי את דנמרק!
טוב לא הכול פייר אז לאלה שלוצים בעיטה דברו איתי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hella good