חייה של אנורקסית בדרך המוות

הכותרת אומרת הכל, אין כלום בשבילי. כבר עברו שלושה ימים וחצי מאז השקילה הראשונה ויום אחד אני עושה דיאטה רגילה של 1000 קלוריות והיומיים האחרים של 700 ו-800 קלוריות. החלטתי שזהו, עד כאן. עכשיו זה בערך 700-600 קלוריות ומצידי העולם יפול מרוב שאני רעבה.
לא ירדתי גרם. אני כמו מה שהייתי.
כדאי להישקל אחרי שבוע וזהו. פשוט זהו...

הכל לפני החתונה מתחיל להיות לחוץ ומלחיץ, אחותי באטרף וכולל חבר שלה (או יותר נכון ארוסה, בעלה לעתיד). אולי הלחץ הזה קצת יורד ממני משהו.

אתמול אכלתי קורונפלקס עם חלב, אורז, עוף וסלט. לקינוח אכלתי לי עוד שתי פרוסות פאי פקאן משמין ועתיר קלוריות. אכלתי יותר מדיי והרגשתי את זה. גם לא עשיתי ספורט... אוף. ההורים שלי לקחו אותי לדודים שלי והייתי תקועה שם 4 שעות לבד. בגלל זה אכלתי שתי פרוסות של פאי פקאן.
זה נראה כאילו לאף אחד כבר לא אכפת... אני מתכוונת- לא אכפת ממני. כולם עם העיניים על אחותי הגדולה.
כעיקרון, לא ממש מפריע לי. עכשיו אני צריכה כמה שפחות תשומת לב כדי שלא ישימו לב שאני מתחילה להרזות ושאני לא אוכלת. אני יותר ימים לבד בבית, אני עם פחות עיניים עליי וזה פשוט מדהים. ככה אני יכולה להרזות לי בשקט בלי שאף אחד רואה.

עכשיו ביחוד גם חורף. אפשר לשים בגדים ענקיים ורחבים שאני שמה כל הזמן ואפשר להסתיר את הרזון שיבוא. רזון... כמה כבר אני רוצה שתגיע.
בכל מקרה, יש לי רק שלושה חודשים ואני מתכוונת לעשות את הדיאטה הכי רצחנית שאפשר כדי להיות רזה. אפילו התחלתי לראות שמלות לקראת החתונה... אבל כל המדידות והעיצובים רק אחרי שאני ארזה. אם אני אהיה שמנה בחתונה, אני אמות. פשוט אמות.

עד אז... אני צריכה את אנה איתי כל הזמן שתזכיר לי שאני שמנה מדיי מכדי להיות רזה.

שבת שלום.

טוב, אתמול הקאתי אבל אכלתי ממש טוב.
אני חייבת להרזות 13 ק"ג לפחות בשלושה חודשים. היום ה-7 לנובמבר ואחותי מתחתנת ב-7 לפברואר. אני חייבת להיות רזה, מקל, עם שרירים, מושלמת.
טוב, אתמול זה היה אתמול- אבל היום מתחילה המלחמה הקשה. עוד שלושה חודשים בדיוק החתונה של אחותי ואני לא מתכוונת לוותר. נכנסתי למלחמה עם עצמי, עם השומן שלי, עם הגוף שלי ועם הזמן. שלושה חודשים זה לא הרבה זמן- אבל אני אעשה את זה. להרעיב, להקיא אם צריך- אבל הכל יעשה. הכל. אני מבטיחה לעצמי... לחתונה- אני אגיע רזה ויפה. פשוט מושלמת.

טוב, אתמול זה לא נקרא- מהיום אני פוצחת בדיאטה רצחנית, פשוט מלחמה.

היום אכלתי תפוח, סוכרייה ושני שניצלים על טיגון מים עם סלט. בסה"כ אסור לי לעבור את ה-700 קלוריות ביום. בכל מקרה- הרבה ספורט ופחות אוכל.
היום המשפחה של החתן באים אלינו. כמובן- אני לא אוכלת.
כדי להעביר את היום אני אוכל אולי עוד סלט.

מעתה והלאה- מלחמה.

היי, אני בת 14 וחצי ואני שמנמונת. שמנה. מלאה בשומנים. ממש שמנה.
מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי כילדה שהולכת בדרך המוות.
כבר מאז הגן, בהיותי ילדה קטנה... לא ידעתי מה אני עושה. כשהייתי בוכה, הייתי מכאיבה לעצמי כדי להירגע. תארו לכם, ילדה בת 4 מכאיבה לעצמה כשהיא בוכה. זה נבע מתמימות, אינני ידעתי שבעתיד זה יחמיר.
בכיתה א'-ו' ספגתי השפלות שאני שמנמונת, שאני טומבוי... כל עלבון כזה קרע עוד חלק מליבי. כיום, כבר אין חלקים לקרוע. הכל ריק, הכל קרוע ומדמם.
אם לספר את האמת? אני לא יודעת אם אני יכולה להשתנות... זו פשוט אני.
בכיתה ז' התחלתי לפרוק הכל.
איך?
חתכתי.
כן, חתכים על זרוע שמאל עם סכין כמעט כל יום. אמא לצערי שמה לב לזה וכנ"ל היועצת. מי הלכה לפסיכולוגית? אני. מי סבלה כאבי תופת נפשיים? אני. מי התמודדה עם הכל לבד? אני. אני, אני. בוכה בלילות, כל לילה עם אותו כאב אך סיפור שונה. כנראה שאני שמנה בגלל הכאב שאני מכילה ולא מוציאה. כיום אני כבר לא חותכת. הכל עבר עכשיו לאנורקסיה (ובולימיה, פעם ב... אני אבל משתדלת שלא להקיא, אני שונאת את זה).

טוב, לעיקר,
בכיתה ח' התחיל כל הבלגאן של האנורקסיה. אמא ראתה אותי לא פעם מקיאה, לא פעם מרעיבה והיא (שאני גדלתי במשפחה של אנשים עם עודף משקל אך גם עודף משקל בחום ובאהבה) לקחה אותי שוב לפסיכולוגית. מי אני? אף אחת. לא סיפרתי ולא דיברתי.
כיום אני פשוט הגעתי למסקנה שאני רוצה להיות רזה, ממש רזה. לא משנה כמה... אבל פשוט רזה. כל כך רזה. כל כך... מושלמת.
אחותי התארסה ובקרוב יש חתונה, עוד חצי שנה. אני שוקלת 58 ואני 1.58, מה שלא מספק אותי. אני רוצה להיות 45 ק"ג, רזה כל כך שיצאו העיניים לאנשים מרוב היופי של הגוף שלי.
לא פעם ולא פעמיים אמרו לי שאני יפה מאוד. אני יפה. חה, לא.
כשאני אהיה רזה... אני לא אהיה סתם יפה.
אני אהיה מושלמת.

מכאן והלאה, אתם יכולים לראות תיעוד של חיי עד היותי רזה.

מאחלת בהצלחה לכולם שרוצים להרזות,
ההיא.

נ.ב- אני עכשיו לבד בבית. רוצה לחתוך, רוצה להקיא, רוצה לבכות, רוצה להרעיב, לישון... אין לי כוח. אין לי כוח...