לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מלך החומוס ומלכת הסביח


חומוס,צ'יפס,סלט

Avatarכינוי:  שוקולד וחומוס

בת: 94





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007


 ככה זה כשמכירים מישהו באיכילוב.
ככה זה כשננעלים מחוץ לבית 4 שעות.
ככה זה כשמישהו חולה בסרטן.
ככה החיים.

לפעמים אני חושבת על זה,למה אי אפשר שהכל יהיה שונה?
שהשמים יהיו באדמה,האדמה תהיה בשמים,ואנשים ילכו ברוורס?
נכון,אלו מחשבות שטויות,אבל תחשבו על זה.

אם כל המתים יחזרו לחיים,כמו שהאמונה אומרת.
אז מה ייקרה לנו? יהיה לנו מקום?
זאת אומרת שאם כל המתים מכל התקופות יחזרו לחיים אז גם היטלר,וכל שאר האנשים הרעים.
אה..לא נחמד.


עוד מעט,עוד שבוע+- מתחילים שוב לארוז,לעלות על ארגזים ולנדוד.
לאיפה נודדים הפעם? אני לא יודעת.
את התשובה אני אקבל רק ביום חמישי.
אבל בחיי,כבר נמאס מכל הארגזים האלה.

 

בסופו של דבר,צריך לקחת הכל אופטימי.

אסור להתקע על שטויות,צריך להגיד"

היה טוב וטוב שהיה

גם אם החתולה שלכם אכלה לכם את העכבר.

וגם אם הספל שאתם הכי אוהבים נשבר.

והכי הכי חשוב,תהיו אופטימים,גם כשהעיתון בבוקר לא מגיע.

 

 

(נוני,גם אני מתגעגעת אלייך..ושבועיים זה כלום!)

 



נכתב על ידי שוקולד וחומוס , 25/12/2007 08:32  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Suli-Sivi:] ב-20/1/2008 18:24
 



עוד מעט..


 הכל בגלל איכילוב,יותר נכון הכל בגלל הסרטן הזה,והארוע מוחי חסר התוכן הזה,שהיה חייב לתקוף.
עליתי על קו 66 מרמת גן לאיכילוב,כמובן שלפני זה שאלתי כל נהג אפשרי אם הוא מגיע לאיכילוב,אחרי מסע דיבורים עם נהג אוטובוס שבקושי רואה את הדרך,הוא אמר לי לעלות ולשתוק.

"תקשיבי לי רגע! תרדי בככר,תפני ימינה ותמשיכי ישר עד הסוף"
"אוקיי בוס,אין בעיות"
הוא שלח חיוך ואמר שהוא ייקרא לי כשצריך לרדת.מהאוטובוס.
פניתי ימינה,לא לפני שהצתתי סיגריה זאת בערך הסיגריה הרביעית שלי מאז יציאת שבת,והשעה היא רק 18:00.
הגעתי לבית החולים,נכנסתי.מתברר שבכניסה צריך לעבור דרך ביתן קטן,אז נאלצתי לסיים את הסיגריה בחוץ.איתי נכנס בחור.
גבוה כמו עמוד חשמל,הוא לבש חולצה כחולה שהכיתוב עלייה אמר "לרחוב" עם פנייה ימינה.
אם חשבתיש אני בחורה גבוהה,אז כנראה שטעיתי,כי הסתכלתי עליו מלמטה.
ניגשנו שנינו למודיעין,אני שאלתי איפה נמצא הבחור עם הסרטן

"קומה 3 אגף ו' חדר מספר 8"
"אחלה,תודה"
"אין בעד מה,תגידי מה זה הריח הזה?"
"איזה?"
"מה זה,הזלפת על עצמך דלי של וניל?"
"לא,לא זה בושם"
"מאיפה?"
"סבון של פעם,רוצה? נשאר לי ממש קצת"
"לא..לא בא לי שבחורים יאוננו לי על הרגל"

קומה 3,אגף ו',איפה לעזעזאל המעליות?
תמיד שנאתי בתי חולים,הריח הזה,ההרגשה של הרוגע הזה שהאחיות מנסות לשדר,למרות שיש לחץ מטורף.
הגעתי למעליות,נכנסתי לבחור עם הסרטן.למרות כל מה שהוא עשה לי בעבר,לא יכולתי לשמור טינה.
מסכן,עם תחבושת על הראש,ואמא שלי שיושבת בצד ומחבקת.
זה ישמע מצחיק להגיד את זה,אבל ברגע שנכנסתי לחדר לחץ הדם שלו עלה והאחות ביקשה ממני לצאת.

"טוב אמא,ייאלה אני עפתי"
"טוב,ביי"
"ככה את מסלקת?"
"מה את רוצה שאני אעשה? את מרגיזה אותו,אפילו כשהוא צמח"
"טוב,טוב,תמסרי לו ד"ש ונשיקה בשמי"
"ייאלה,סעי בזהירות"

הגעתי שוב למודיעין,להגיד תודה ולהתנייד לכיוון הבית,פתאום ראיתי את עמוד החשמל הזה שוב,הוא מסתכל עליי,אני מסתכלת עליו,הוא מחייך,אני מחייכת.

"איזה זמנים יש לנו,יצאנו ונכנסו בידיוק באותו הזמן"
"כן..כן"
"הכל בסדר?"
"כן..כן"
"צריכה טרמפ?"
ברגע ששמעתי טרמפ,התיישרו לי האוזניים,אם זה אומר שאני לא צריכה לנסוע באוטובוס,במיוחד כשאני לא יודעת איפה תחנת החזרה,אני מוכנה לעשות הכל,כמעט הכל.
"לאן אתה מגיע?"
"יצחק שדה,המסגר"
"אה..לא,אבל תודה בכל זאת"
"את יודעת מה? לאן את צריכה להגיע,אני לוקח אותך ספיישל"
"יש לי תנאי.אפשר לעשן באוטו?"
"אם את מזמינה אותי לסיגריה"

 

נכתב על ידי שוקולד וחומוס , 24/12/2007 20:25  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שירן XD ב-25/12/2007 07:28
 





982
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , ביקורת בלוגים , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשוקולד וחומוס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שוקולד וחומוס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)