לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הגיגים מעיר החטאים.


הגיהנום ריק, כל השטנים נמצאים כאן- וויליאם שייקספיר.

Avatarכינוי: 

בת: 17





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2008

משאלת מוות.


טיעון לכך שאני אפסיק להכין אוכל בבית הזה:

צחוק מתגלגל ו:"גם ככה את מכינה מגשי אוכל לגדוד שלם רק בשביל לבלוס את הכל בעצמך ולהקיא".

 

יש גבול לכל תעלול וזה הקש ששבר את גב הפרה.

  

עריכה:

ג'ק הגיע לביקור בארץ, ההורים שלי הודיעו לי הבוקר. בא לי להכנס לתרדמת, כלכך.

זה יהיה בלתי נסלח אם הרגל שלו תדרוך בבית הזה.

 

למה העבר מתעקש לרדוף אותי? בפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה לא מהרצון שלי כשנשארתי ללון לפני הטיסה שלי לישראל, אני זוכרת שאיך שנכנסתי לדירה הקודמת שלי התחיל אצלי התקף חרדה מלווה בבחילות, הרמתי טלפון לאבא שלי למרת שהיה 3 בבוקר בישראל ואמרתי לו שהאנרגיות במקום ההוא יהרגו אותי ואני לוקחת מונית למלון בשדה התעופה של אל.איי ולא אכפת לי כמה זה יעלה.

בסופו של דבר את כל הלילה העברתי בישיבה על הספה במרפסת, מעשמת כמו קיטור ולא מפסיקה לרעוד מחרדה. רק חיכיתי לבוקר שהמונית שלי לשדה תבוא לאסוף אותי.

 

אני מעדיפה למות מלראות אותו. אני רצינית.

 

24.10.07:

"הוא אומר שאני מושכת אותו מאוד אבל הוא צריך לחשוב אם הוא מוכן להתמודד עם קשר רציני עכשיו כי הוא לא יכול להסתדר עם חלקים רבים באופי שלי כמו העובדה שאני לא יכולה לעמוד במילה שלי כמו "ממחר דיאטה" וכעבור חמש דקות בראוניז עם כדור גלידה לא דלת שומן."

 

11.11.07:

"אני, ג'ק וליאת יושבים במסעדה לאחר יום עבודה.

המלצר לא הבין מה הזמנתי לכן ג'ק אמר לו "לא משנה, היא אוכלת הכל". התעצבנתי ועניתי לו בטון מעצבן שאני מבטלת את כל ההזמנה שלי ושילך לאזעזל, הוא בתגובה אמר לי שאני האדם השלילי ביותר שהוא פגש בחיים. עניתי לו שזה הדדי, תודה ג'ק. אני האדם השלילי ביותר, כמובן.

 

לפני כמה ימים הוא שאל אותי האם ההפרעת אכילה המסתורית שלי היא הבולמיה ועניתי שכן, תודה לאל הצלחתי להחלים, לפחות זה מה שאני חושבת בינתיים. והוא התחיל לדבר איתי על חולשות של אדם, אמרתי לו שאין הרבה אנשים יותר חזקים ממני בגלל שעברתי ארבע שנים של גיהנום ואני בכל זאת מחייכת, הוא כמובן ענה בזמן שהוא מתפקע מצחוק "מה כלכך חזק בך? את לא אדם חזק אם נכנסת לזה מלכתחילה"."

 

"

אתמול ג'ק בטעות פלט משפט שהוא הצטער עליו לאחר מכן להרבה זמן, לא בגלל שהוא חשב שאולי פגע ברגשותיי אלא כי הוא חי בפחד מתמיד שיסתובב לי בורג בראש ואני אהיה אנורקסית וזה ישב על מצפונו.

צפינו בקליפ שבו הופיעו ארבע כוסיות מוגדלות חזה, שאובות שומן ומסולקנות בשתפיים ובעצמות הלחיים ואז ג'ק הציג את חוכמתו:

"וואי, כשפוגשים מישהי עם גוף כזה אפילו לא מסתכלים על הפגמים באופי", או במילים פשוטות:"הייל, אם היית רזה כמוהה הייתי שם לך טבעת על האצבע, אבל את יודעת איך זה, אצל שמנות לפחות האופי צריך לכפר ואצלך הוא לא"."

 

14.11.07

"הגענו הביתה, אני מחכה כבר לבוקר בשביל ללכת להשקל, אני מחייכת ואומרת לג'ינה שאני מרגישה שהרזיתי, ואז ג'ק נכנס לשיחה עם צחוק מתגלגל "איפה הרזית? באף?"

 

27.11.07:

"באחת משיחות הנפש שהוא ניהל איתי במשרד שהעלתה בי ניצוץ של התקף חרדה, העיניים שלי התמלאו בדמעות וההיבריס המפורסם שמאפיין אותי טוען שאין אדם בעולם שיזכה לראות אותי בוכה (סתם משחררת לחצים) ולכן ביקשתי שידבר איתי יותר מאוחר והסתובבתי עם הכסא שלא יראה את הפרצוף שלי. "הנה פרצוף התשעה באב איך אני שונא אותו". ומשם והלאה הפה הגדול שלי עשה את שלו בסגנון "אתה לא אבא\בעלי\חבר שלי לכן אתה יכול ללכת.... אם הפרצופים שלי לא אהובים עליך". ואז הוא איים עליי שאם אני רוצה לריב אנחנו עוד נריב אחרי העבודה, ואני סתם הלכתי לישון."

 

אבל יש גם חלק טוב בג'ק, היחיד שטוב. בגלל שלא יכולתי לסבול לעבוד איתו, עברתי לעבוד במקום אחר מטעם החברה שבה עבדתי, זה או המעבר או להמשיך לעבוד עם ג'ק,

 

עברתי ופגשתי את קלי שלי:

 

17.12.07

"

*לראשונה בחיי הייתי בבית אמריקאי.

*לראשונה בחיי אכלתי עוגת גזר.

*לראשונה בחיי ראיתי את הסרט "גריז".

 

יום למחרת נסענו ביחד לעבודה. לראשונה בחיי שתיתי חלב סויה (כי קלי בריאה כאילו), בגללה הפסקתי לעשן (חהח, הכל), היא האדם המדהים ביותר שהכרתי בחיים שלי ואיכשהו הצלחתי להעביר לה את כל סיפור חיי עם ההתבטאות הנוראית שלי באנגלית, היא אפילו הבינה הכל ומרוב יותר מדיי זמן של שהייה בחברתי היא התחילה לדבר באנגלית עילגת במיוחד כמו במקום להגיד "אול דיי" היא אומרת כמוני "אול טה דיי" ואז היא נזכרת שזאת לא אנגלית תיקנית ומתקנת את עצמה.

היא היחידה שהתנדבה לעזור לי בלימודים, יום שלישי אני בחופש ואנחנו נוסעות לחפש קולג'ים וסתם לקרוע את קליפורניה (כלומר לשבת לשתות וויט מוקה, סויה מילק בסטארבקס). אף אחד מהישראלים שגרים פה הרבה שנים לא רצה לעזור לי אפילו להרים טלפון לקולג'.

קצת קשה לי להסביר בעיקר כי עוד כמה שעות אני קמה לעוד יום עבודה של 15 שעות אבל לא לפני שאני הולכת לחרוש על (מבטא אמריקאי: ) "אברקרומבי" וקלי מביאה לי שלושים אחוזי הנחה."

נכתב על ידי , 23/4/2008 22:58  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-24/4/2008 19:35



347,574
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , החיים מעבר לים , אופנה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיילי מונרו. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היילי מונרו. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)