אני לא מוכנה לכתוב פוסט פרידה כי הסגירה של ישראבלוג מבחינתי היא לא הסוף, היא רק ההתחלה. של מה? אני לא בטוחה אבל ההודעה על הסגירה הייתה סוג של כאפה שהעירה אותי. נזכרתי כמה שאהבתי לכתוב, ועד כמה הכתיבה עצמה עזרה לי לדחוף את עצמי קדימה ולהעיז לחלום. חלומות שנמצאים בראש נשכחים ונעלמים עם הזמן, חלומות שמקלידים לעומת זאת תמיד נשארים שם להזכיר לנו לא לוותר על עצמנו.
אני רוצה לחזור לכתוב, אני צריכה לחזור לכתוב, קשה לי בחיים כשאין לי את התרפיה שבכתיבה לכן החלטתי שאני חוזרת אומנם בפלטפורמה אחרת, אבל אני חוזרת לכתוב. מי שהכיר או המשיך לעקוב אחריי מוזמן כמובן לעבור לקרא אותי במקום שאליו אעבור, רק אני מזהירה מראש שהזדקנתי (כבר בת 28, מי היה מאמין) והחיים באמריקה הם לא כאלו נוצצים כמו שכולם חושבים, החלום האמריקאי גורם לי לגחך ולא נהייתי יותר יציבה נפשית אלא ההפך עם הגיל והקשיים נוסף לו גם מרמור.
הא ובניגוד למה שנחזה בעקבות הפוסט הקודם, עוד לא התגרשתי. לא התגרשתי כי אני עדיין מנסה לפענח איך הדבר הזה שנקרא ״נישואים״ עובד, ה ״עוד״ הוא כי אני לא יודעת אם זה אי פעם באמת יעבוד. אולי כן ואולי לא.
מכיוון שזה לא פוסט פרידה, אני לא אכתוב כאן איחולי ברכה ותודה לאנשים המדהימים שאתם שהפכתם לחלק מהחיים שלי אבל מכיוון שבעוד שלושה ימים תיגזל ממני האפשרות להגיב לכם כאן, אני מצרפת את כתובת האימיל שלי והכתובת של הבלוג שיצרתי בוורדפס עם הגיבוי המלא של הבלוג הזה, למקרה שתרצו לשמור על קשר 3>
[email protected]
הבלוג שפתחתי בוורדפרס אתמול ואמשיך לכתוב בו, ייקח לי זמן מה להבין איך האתר עובד אז תסלחו לי שהוא נראה כמו מחסן שומם עד אז:
haileymonroe.wordpress.com
וזהו, לא נפרדת, אתם יודעים איך למצא אותי :) אשמח כמובן שתעדכנו אותי אם העברתם את הבלוג הישן שלכם או פתחתם בלוג חדש במקום אחר.
נשמור על קשר,
אוהבת המון,
XOXO
היילי מונרו
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
