דונטלה הבוחשת

 שירותים צ'רטריים

הנה שבתי לי ממדינת הצ'רטריה. היה אחלה נופש. הדילמות הרגילות: ים ואז  בריכה או בריכה ואז ים ובאיזו שעה לרדת לארוחה...

אני חושבת שההשכלה העיקרית המתקבלת מעבר לים והמעידה יותר מכל  על הקוסמופוליטיביות של האדם  היא העובדה שיש כל כך הרבה צורות ושיטות להוריד מים בשירותים.

אכן, אתה לבד, כלוא בתא קטן ומצחין וצריך לפצח את  הרעיונות המופרעים של כל המהנדסים האנטישמים הללו(הלוואי והבנות שלהן יצאו בולמיות )

( עם הרגל?  עם היד? למשוך? לדחוף ?לסובב? את מה? את הדבר הכסוף ? העגול? זה שבצד ? זה שמלמעלה?,כאב ראש)

לעניות דעתי, צוערים במשרד החוץ, צריכים ללמוד ולהיבחן על הטכניקות הללו, כדי שפעם הבאה שהם יוזמנו ל "פררו רושה" בבית השגריר, הם ידעו איך להוריד את בקבוק ה'גולדסטראר' ששתו בהיחבא בקלילות ובאלגנטיות

ציפי לבני- לתשומת ליבך.

-

פיטורים??

רק הגעתי לארץ, כל  כך הרבה דברים להתמודד איתם שזה מחרפן.

פתחתי את הדואר האלקטרוני והנה אני רואה הודעה בלשון זו מהאחראי עלי בעבודה,אודי. קבלו: ( השמות, ופרטים מזהים אחרים שונו..)

(Aug 30)חברים יקרים!!!

בסידור העבודה הזה קוצצו המון משמרות, ולחלקחם לא ניתנו החודש משמרות- אתכם הסליחה- אנו מנסים מערך חדש.

שימו לב לישיבות הצוות שנקבעו להחודש- חובה להגיע.

שיתחיל חודש נפלא

אודי

ברגע שראיתי הודעה  זו ישר ידעתי שאני בין המקוצצים. אכן פתחתי את דף האקסל המצורף . הפחד התממש לא נקבעה לי (ולעוד עובדת)  שום משמרת. בכלל היו פחות משמרות, לאחרים נקבעו פחות משמרות , שם חדש הפציע שם.

עוד הודעה חיכתה לי והנה היא:

(sep 3)דונטלה יקרה!!!

אני מקווה שהיתה לך חופשה נפלאה ב***** עם המשפוחה ,

אני כותב בנוגע לסידור עבודה- החודש לא שיבצתי אותך בסידור ואני חושב שראוי שאני אסביר...

אני החודש עושה מלא קיצוצים בהוראה ישירה מ**** (הבוס הגדול- ד.ה ) - חלק גדול מהקיצוצים הוא במערך כוח האדם.

לא זה לא אישי - אני חושב שאת בן אדם סוף... כף לי איתך בעבודה ואת בחורה אינטיליגנטית ולעניין

החודש בחרתי להשקיע באנשים שאני חושב שיוכלו לספק לי תמורה גבוהה יותר במהלך המשמרת -אני מנסה ... אני לא יודע עם הצדק איתי אבל אני חייב

ללכת אחרי הקו שבחרתי. אני אוכל להגיע למסקנות רק בסוף החודש. אנה סובלנות זה רחוק מלהיות סופי או אישי. אני מניח שאני אראה אותך עוד לפני ה- 20 בחודש הבא ונחליט בנוגע לחודש

הבא.

איתך הסליחה

חודש נפלא

אודי

טוב, אין איך להציג את זה אחרת.מתחת לכל מכבסות המילים :קיצוצים, מערך כוח אדם, והגדול מכולם  תמורה גבוהה יותר ( אכן יש תמורה לאגרה? Wtf) - אני כנראה עובדת על הפנים ופיטרו אותי. אלא שאני מתלבטת מה לעשות. אני עובדת במקום כמעט שנתיים. מתה על המקום ועל האנשים. לא אכפת לי ש'פיטרו אותי' (מלבד נגיסה קטנה באגו) , כי בין כה, באופן "ניו אייג'י" צריך להמשיך הלאה ולמצוא עבודה של גדולים שתתאים לי בבחינת :" שנסגרת הדלת, נפתח חלון " .אלא שבקטע של זכויות סוציאליות: אני מתלבטת אם לבקש מכתב פיטורים רשמי, הרי לא שפתאום באוקטובר הוא יחליט לשבץ אותי, במידה בספטמבר אני לא  עובדת –זה לא נחשב כחודשי עבודה רצופים או משהו כזה. דמי הפיטורים הם על המשכורת הממוצעת או האחרונה. אני לא בטוחה בכל הדברים האלה.חוץ מזה , אין את הקטע של להודיע חודש מראש(אבל במקביל  לקבוע משמרות?)?

בקיצור.אודי  הוא הבוס וזו זכותו אבל הוא  צריך להיות גבר ולומר לי בפנים:" חגית,את עובדת חרא,  את מפוטרת", וכל זה  בשביל שאני לא אהיה תלויה בין לבין כמו בובה על חוט ואקבל את כל זכויותיי הסוציאלית.

אחלה, אין לי עכשיו עבודה. אני גם צריכה להתקשר למקום עבודה אחר שאני אמורה להדריך בו ולא עבדתי בו מאז מאי...

אני מתעצלת.

הצעות עבודה יתקבלו בברכה J

פודינג כעקומה חיובית עולה

( הקטע הבא לא מומלץ לציניקנים, לכן גם אני לא אקרא אותו לאחר שהוא ייכתב, נסו לאתר בעיות הגהה)

שבוע שהיתי בצ'רטריה עם המשפוחה, בוחנת דרכים שונות לקבל שיזוף ודרכים שונות להוריד מים בשירותים( ספלאשששש). והתגעגעתי נואשות לפודינג שלי. מיום ליום הזיתי עליו יותר ויותר, בתשוקה ובנאמנות (מחווה קטנה ללהקת המופת אלג'יר) . כמעט כל דבר שעשיתי, חשבתי לעצמי איזה כיף עם פודינג גם היה פה (אוווווווווווווווווווווווווווווווו) . המחשבות שלי רקמו גוונים של געגועים אליו ולגופו כל יום יותר ויותר מחדש. בוא נגיד ש"Debby Does Dallas" המיתולוגי היה כצל חיוור לעומת ההתפוצצות ההורמונאלית במוחי המטוגן מהשמש.

ככל שהזיתי עליו יותר, במקביל, דמיינתי סיוטי זוועה איך הוא בוגד בי בשבוע הזה. מיום ליום, הסיוטים הללו רקמו עור וגידים. מה שהתחיל באני תופסת את פודינג בוגד בי על חם ואז זורקת עליו נעל ( כמה בנאלי ,אנאלי, ונעלי ) לא יותר מ-  " פודינג בוגד בי" סתמי . ימים אחר כך זה כבר  המשיך לטלנובלה מרובת משתתפים ונימוקים תסריטאים מופרכים. איך הוא מודה  באשמה בעודו בזרועותיי, אני  נגעלת ממנו מקיאה בצד. ההיא נכנסת להריון מערב של " שתינו יותר מדי וזה פשוט קרה, אני עדיין אוהב אותך דונטלה" . אני לבד במערכה, כי אני מכירה את ההיא'.

היא מסרבת לעבור הפלה. אני משוטטת ברחובות לבד, בולעת טקילות כמו פיצוחים. רוצה  ל-מ-ו-ת.

התחרפנתי, כמו בגרף חיובי עולה. ככל שהתפוצצתי מכמיהה אליו התפוצצתי מקנאה. סיוט.

ששבתי מהצ'רטריה, כל כך שמחתי לבוא ולהסניף את בית השחי שלו, וכל המחשבות האלה התפוגגו כמו הבטחות מצע בחירות.

עד לפעם הבא, אה.

אימואים

כמה שיטוטים בישרא, חשפו אותי למושג :"אימו". בהתחלה לא הבנתי אם זה טוב או רע ( ודרך חזרה). אולי כדאי גם לי להיות אימואית ואני מפספסת את יעודי וכל זה. בהיותי  אדם שקדן אך לא מעודכן ,החלטתי לפתוח בתחקיר נמרץ בעניין יחד עם שאלות הבהרה שהופנו לקטנה (אחותי), שלה אפשר להציק מכוח סמכותי כאחותה הבכורה.

ניצלתי את החופשה לצפייה בכל ערוצי המוזיקה של מלון 'צ'רטר –אין', כדי להתעדכן מי נגד מי ומה ריאנה לובשת, בערך.

הופה, עליתם עלי. מתעדכנת בקליפים בחופשות. כן ,אני באה מבית נטול כבלים. רגע לפני שאתם שומטים בהלם ורחמים את המקרוני אנד ציז'   שאתם בולסים ,לאחר שחיממתם במיקרו, על המקלדת החדשה שלכם. (כן, גם אין לנו מיקרו) . כן, אנחנו הכי המאה ה-18 סטייל. רחוקים מהציביליזציה מרחק שנות אור. קרובים כל כך ללהלך עם עששיות נפט בין חדרי הבית. הופה 2- איך יש לנו אינטרנט? התאגיד אבאמא  מתייחס לזה כאל "הוצאה מוכרת". מוכרת עבור הלימודים. יחי המשטר הספרטני ( הכי המאה החמישית לפנה"ס).

ובחזרה לימינו אנו- האימואים.

שילבתי בהייה בקליפים של    טוקיו הוטל ואורלי (אבריל) לוין, כדי להבין את הדרישות האופנתיות המחמירות.

לפני כשנתיים, בעוד צ'רטריה, ראיתי קליפ של להקה גרמנית עם שיר סופר חמוד :"der MONSON"    התלהבתי מהם וזה הפך לפסקול של החופשה עבורי ועבור הקטנה.  ולא היה לי למי לספר בארץ, איזו אירוניה. עכשיו אי אפשר להשתיק אנשים לגבי טוקיו הוטל.דרך אגב , בגרמנית זה נשמע יותר טוב.

הבנתי על מה אני נופלת. חוץ מהחור התקציבי הכרוך בלהתלבש אופנתי. שוב פעם , אני נופלת על השיער. בעלות שיער גלי, כמוני, ( גלי זה הפוליטיקלי קורקט לג'יפה)  לא יכולות להיות אימו בעלות שיער חלק, גזור באלכסון עם צבע בקונטרסט. אותה הסיבה שבגינה לא יכולתי להפוך לפרחה מהשורה.

אכן, בעיות פן.

פן תיפול.

____________________________________________________________________

קולטורה

ספרים טובים: 1. ההגנה של לוז'ין\ ולדימיר נבוקוב. בקצרה ( התעצלתי –אז זה לקוח מYNET ) משחק השחמט זה כל מה שיש ללוז'ין, הגיבור העגמומי ומכמיר הלב של הספר "ההגנה של לוז'ין" מאת ולדימיר נבוקוב הגדול. ומשחק השחמט הוא גם מטאפורה לדבר מה אחר וגדול, כוח עליון שמשתלט על החיים, תחביב שיצא משליטה, גורל, אובססיה. כמו שלפעמים האמנות היא עבור האמן, העיסוק הגופני עבור כוכב הספורט, הכתיבה עבור הסופר. השחמט, שבהתחלה נתן טעם וייחוד לחייו של יוז'ין, כבש את נפשו, השתלט על חלומותיו, הפך לחזות הכל.

 הערה שלי: הבן אדם פשוט גאון, ספר מצוין. מדגים כי לוליטה  המבריק לא הייתה יציאה חד פעמית. ( כעת אני באמצע של ספר אחר שלו : אלה תולדות סבסטיאן נייט.).

2.עוד יצירת מופת נחבאת אל הכלים היא דיוקנו של האמן כאיש קשיש. מאת גוזף הלר  (כן, ממלכוד 22) שדיבר אלי בהרבה מובנים. התרגשתי.

ספרים שלא – ארוחה סינית בעירום. ספר משעמם על איזה סינית אמריקאית ששבה לחיות עם הוריה בצ'ינה טאון.אם אין לכם קראש על סיניות,אז תתרחקו.

והנה כמה קליפים שדגמתי מיו-טיוב.

הראשון :

http://youtube.com/watch?v=L1fwCI19My0!/ הלהקה: Oomph!  שם השיר:

Augen AuF.

כן, שיר בגרמנית. ( סטייה שלי).

 הקליפ מדגים את הנפש הגרמנית האפלה. הגרמנים  פשוט עם מטורף. מאחוריי כל בווארי מחייך האוחז כוס של ספל מחבית מסתתרת האפלה של היער השחור.

הקליפ הזכיר לי את ה ניתוח מבריק של  קראוקר בספרו הקלאסי "מקאליגרי להיטלר", כי הקולנוע הגרמני שיקף את המנטאליות הגרמנית וחזה את עלייתם של הנאצים  כך שהסרטים האקספרסיוניסטיים של שנות השלושים בגרמניה כ'נבואה' למלחמת העולם השנייה ולהצגת הקומפלקסים  הנפש  הגרמנית.

חוץ מהפסיכולוגיה בגרוש שלי על הארכיטיפ הגרמני, השיר כייפי!

ולקינוח: ביצוע כיסוי ללהיט של קיילי מינו האהובה והכוסית . (מארה על שרי גבעתי).

Can't get you out of my head  המבצע ( האלמונימי) : Tomek Makowiecki

לא, לא יודעת איך הוגים את השם הלא הגיוני הזה , אבל תיהנו

http://youtube.com/watch?v=zJCPrUORel0 .

וואו, זה היה ארוך.

דונטלה.