דונטלה הבוחשת

חיפוש עבודה-בכאילו

הרגע חזרתי מראיון עבודה למשרה שכתבתי עליה כבר(http://israblog.co.il/tb.asp?post=7666503). לא מדובר במשרת חלומות מאתגרת שמשקפת את כישוריי (כאילו, יש לי שני כישורים בערך ,אז מה?) , אבל זה קרוב לבית הפודינג, יחסית מעניין ופשוט.

גם לא בטוח שאני אתקבל,השתדלתי להיות מקסימה ,כהרגלי, אבל המראיינת הייתה רצינית מדי והלצותיי לא נלקחו ברצינות כך ש הראיון היה ככה-ככה.

קצת מתסכל.

שאלה אינפורמטיבית: אילו אתרים באינטרנט מומלצים לחיפוש עבודה?

אמא שלי אמרה לי לשלוח את הקו"ח למייל של אבא בעבודה והוא כבר יחלק על ימין ועל שמאל. (מישהו אמר קשרים?). עזבו לרגע את הנפוטיזם, ההלם העיקרי שלי היה כי לאבא שלי יש מייל, מייל פעיל , האבא העתיק שלי יודע להשתמש במייל?לפתוח קובץ מצורף? ההינו כחולמים?. אני לא אאמין לזה עד שאקבל ממנו מייל תגובה

חיפוש עבודה- האמת

אני גולשת בישרא במקום לחפש עבוד ברצינות דרך האינטרנט. לא פעם נתקלתי בגולשים בישראבלוג, בעלי בלוגים ,שמציינים שהם גולשים בישרא במקום לעבוד.

אז תכלס, אין לי מה להרגיש תסכול ונחיתות. אנחנו עושים בדיוק אותו דבר (מעדכנים את הבלוג, קוראים בלוגים אחרים ומגיבים) רק שאתם י'זונות מרוויחים על זה גם כסף.

לרקוד על שתי חתונות- פרק א'.

הבת דודה התחתנה. אמא שלה ציפתה לכך שנים והכריזה : ברגע שר' תודיע על נישואיה ,אני אבוא מייד, אפילו עם בגד ים.

לשמחת כולנו, דודה שלי לא מימשה את איומיה. הזוג הסכים לערוך חתונה, רק כי צריך.בהתאם לכך,  ר' ובחיר ליבה  נראו קצת לא קשורים ותלושים מהאירוע.

האירוע- בוא נגיד שערב ממוצע בבית אבות היה יותר מסעיר וסליזי מחתונת זוג ההיטקיסטים הללו.

אירוע  מעוצב ויוקרתי, כמו 'ארוחה בבית השגריר' (רק בלי פררו רושה – מטבח בשרי), האוכל היה דליקטס, מוזיקת הג'ז הייתה בדציבלים הנמוכים ביותר שנשמעו אי –פעם, ממש 'מחתרת הג'ז'.הכלה נראתה קום איל-פו:   בשמלה לבנה,עדינה ואצילית. והחתן – אבוד בחלל עם חולצה סגולה ( אמא שלי: סגולה? בלי עניבה? מה אין לו כסף לחולצה לבנה?)

בתרגום לעברית: היה משעמם. כאילו השואה מחקה מהאשכנזים האלה כל רצון לחיות.

לא נורא, מחר אני מוזמנת לחתונה של צד הדוסי במשפחתי, חתונה נפרדת(גברים ונשים נכנסים מכניסות אחרות, אולי מערים אחרות בכלל) , מבולגנת עם אוכל זול והרבה הרבה דברי תורה. משעמם זה לא יהיה- אולי קטסטרופה.

בורקס עם גזר –here I come!

הערה לעצמי: דונטלה, שימי על עצמך משהו.

סיפור של אוטובוס

אפרופו חתונות. אמש עליתי לאוטובוס לבית הורי. מישהי נפנפה לי לשלום, אה!, ההיא, שאני לא יודעת איך קוראים לה, אני מדברת איתה מדי פעם שאני באוטובוס, מתוך שעמום גרידא. הרבה זמן לא ראיתי אותה, והנה היא הפציעה ולראשה כיסוי ראש

דונטלה: תתחדשי על הכיסוי ראש. (הופה, רציתי לצאת מגניבה מסבך חוסר הידע על כך שנישאה)

ההיא: התגרשתי, יש לי ילדה בת שנה וחודשיים.

דונטלה (בולעת רוק..לא ציפיתי לכך, היא סיפרה לי איך היא רוצה להיות מדריכת טיולים בפעם האחרונה שפגשתי אותה , מלאה בחלומות)

ואז ההיא סיפרה לי שהיא נישאה לפני שנתיים לבחור חרדי. בחודש הרביעי להריונה, בעוד שניהם מבלים חג בבית הוריה הוא נטש אותה וחזר לבית הוריו.

בחורה בת22, חרדית וגרושה, עם תינוקת קטנה, ניזונה מביטוח לאומי, השמינה שלושים קילו מהדיכאון שבה לגור אצל ההורים.

כל הכאב הזה היא חולקת עם חצי-זרה באוטובוס, עיניה הכחולות משוטטות וכולה אומרת דיכאון.

ואני בכלל לא יודעת איך קוראים לה.

מתיסיהו

ואם בדוסים עסקינן. מתיסיהו- הבן אדם הזה אכן  מוכשר ברות בינלאומיות.

"מתיסיהו- תעשה  לי פסוק"

"מתיסיהו- תראה לי את הכיפה"

Face book

פייס בוק, מה זה החרא הזה? פודינג רק פתח דף בפייס בוק וכבר "מצא" אקסית ושאל אותה לשלומה.

מ—פ-ר-ג-נ-ת. אני מפרגנת לה שייפול לה פסנתר על הראש ומלא וירוסים במחשב.

בלי קשר (ואולי מעודף קארמה שלילית שהפצתי לעיל) פודינג הסטודנטיאלי  קצת חש ברע. היום עקרת הבית הנואשת דונטלה – תנסה להכין לו פירה. הפירה הראשון בחייה.

יש טיפים?

דונטלה.