דונטלה הבוחשת

לוגיקה למתחילים- פרחות.

(קדם הנחות)

בירושלים יש פרחות רבות.

תושבים רבים בירושלים הם עניים.

עניים נוסעים באוטובוסים.

דונטלה ענייה.

פרחות לא סיימו פנימייה פרטית  בשוויץ עם התמחות בנימוסים ובקריקט.

לפרחות יש פלאפונים משוכללים וגבות מרוטות

פלאפונים משוכללים מנגנים מוזיקה באיכות ובדציבלים גבוהים כשל מועדון לילה.

פרחות אוהבות מוזיקה של פרחות.

פרחות כל העולם התאחדו סביב להיטי 'הזזת הישבן ' של MTV

ת'כלס, גם אני לא ניחנתי בטעם מוזיקה משובח ואנין.  להיטי MTV   יכולים להיות כיפיים, אם לא כואב לך הראש או שסתם בא לך לנוח.

ההשתלטות הברורה מאליה על המרחב הציבורי, גזל המנוחה של שאר יושבי האוטובוס היא שממקוממת אותי.

מצד שני, אפילו משרד החינוך עכשיו בשביתה ומה יותר טוב מלימוד עצמי של אנגלית באמצעות  big girls don't cry של פרגי?

אני בדיוק מאזינה עכשיו לשיר המקסים של ל.כהן:  סוזאן.

לרקוד על שתי חתונות- חלק ב'

בסוף לא נסענו לחתונה המשפחתית-הדוסית. סבתא הודיעה שהיא לא באה, סבא לא מרגיש טוב. הדודים לא באים ותאגיד אבאמא  החליט לוותר.

אז סתם נסעתי באוטובוס להורים  והקשבתי הקשבה כפוייה לחדש של טימברלייק?.

חללים

הביטוי הבא הוא אחד מהמתארים המדוייקים ביותר יחסים. יחסים בין גבר ואישה. ביטוי שחכמי זכרונם לברכה עוד הטיבו  לתאר: המשפט הראשון הוא בארמית והשני- תרגום לעברית. מקסים.

כי רחימתין הוה עזיזא – אפותיא דספסירא שכיבן, השתא דלא עזיזא רחימתין – פוריא בר שיתין גרמידי לא סגי לן"

 (כאשר אהבתנו הייתה עזה על רוחב הסייף שכבנו, עכשיו שאין אהבתנו עזה – מיטה בת שישים אמות אין דיה לנו) 

סנהדרין ז' ע"א

סיפרתי לפני כמה פוסטים כי פודינג ואני שכרנו עוד חדר בבית. פיזית,  יש יותר מקום. לאחרונה אני מרגישה, לעיתים, שאין מספיק מקום וזה מעציב אותי. אולי זו רק אפיזודה חולפת.

פעם היינו ישנים בחדר אחד צפוף על מיטה וחצי מכורבלים כמו פיתה המנגבת חומוס ועוד מתגעגעים אחד לשני, ועכשיו אני צריכה את החלל,את האוויר, את  מרחבי העולם הוירטואלי  (הבלוג, כאילו) את הפינה שלי.

יורה

ואלי כל זה בלוז של תחילת החורף, יורה שמח לכולם.

בדיוק מאזינה לשלכת של רוקפור

דונטלה.