דונטלה הבוחשת

בלבלות

אני מאוד מבולבלת ביחס לפודינג. כבר כתבתי זאת לא פעם.כאילו הכול מוצב במקום ( החיבוק, הנשיקה וארוחת הערב) אבל זה פלסטי. התפרצויות של זעם ותסכול מצידי לא הקלו , כאילו אני בPMS של שבועיים. אולי אני מדמיינת את זה, אבל נראה כאילו לפעמים אני עולה לו על העצבים, והוא מקטין אותי בדבריו ובמעשיו.

אמא שלי אמרה שהגענו לשלב של הביות והשגרה ,בלי הקוצי-מוצי. (אצלה מתוך כוונה ל :" מתי תתחתני? את לא נהיית צעירה יותר?).

אוף, רק להיזכר באיזה קוצי מוצי היינו עד לא מזמן. זוג שהיו עורפים את ראשם הענוג  בתאילנד על גילויי חיבה.

אני מנסה לחשוב מה קורה פה? האם האהבה מתה, דעכה בשגרה ואולי אנחנו רק צריכים לצאת לבלות להשתכר עד אובדן הכרה ולהתמזמז במונית בדרך חזרה?

אולי אני מתוסכלת שאני לא מוצאת עבודה ההולמת את כישורי, שאני כל הבוקר בבית ופסגת היום היא הפגישה עם פודינג על ארוחת עקרת הבית הנואשת שלי השרופה כשהוא חוזר מהלימודים?

כל אחד יותר בענייניו ואולי עולמי הסודי התרחב ,ככל שאני גולשת כותבת יותר בישרא?

ואולי פודינג התחיל ללמוד ויסיים רק עוד ארבע שנים ועד אז, לחכות? האם שיחת יחסינו לאן נרמזת כאן? כנראה שכן. אנחנו באותו סטאטוס קוו מהדייט הראשון שלנו- גרים ביחד. (מעולם לא הייתה כאן שיחת יחסינו לכאן- פשוט התכרבלנו).

אוף.

אוף.

ואם יותר לי –אוף שלישי.

שלא לדבר על פנטזיית הרואה-חשבון.

פנטזיית הרואה חשבון

סתירה פנימית, כמו הפרסי הנדיב ושאר הבדיחות שמובילות בסוף לקומת סרטי המדע בדיוני בספרייה.

אבל זו פנטזייה ומותר לי. רואה חשבון במראה החננה האולטימטיבי , מכופתר, מעונב. הכול סגור, במקום, מתאים ועם חפתים. משקפיים. הרו"ח שלי  הוא קצת גבוה. רוח  רואה חשבון שקט, רציני שיודע לסדר מסמכים, קבצים וחשבונות ואולי הוא יסדר לי קצת את החיים. הוא גר במבשרת, בדירה נפרדת מהוריו. רוח שלי לא עושה סמים ואוהב מוזיקת מיניסטרים באדיבות גלגלצ. רוח שונא זיוני שכל ותמיד משלם את חשבונותיו בזמן. רוח אוהב את הגיגי האין סופיים וחסרי המטרה והם מעשירים את חייו הקטנים אך החמודים.

אפרופו, אמש צפיתי בסרט נפלא שגדליה, חברו של פודינג הביא לנו:" מעבר לכל דמיון" , סרט חמוד ואינטיליקטואלי שאפילו גרם לי לבכות. אולי כי השחקן הראשי מגלם פקיד מס הכנסה (אממ. .. ארוטי) , מגי ג'יללנהול אופה עוגיות ,אמה תומפסון על סף התמוטטות עצבים ודסטין הופמן. אה.

חיפוש עבודה 3

ברגעים אלה ממש, אני  (אמורה ) לחפש עבודה באמצעות רשת האינטרנט. המוטיבציה שלי בשפל אבל הנה אני שולחת עוד ועוד קורות חיים.  מרגע  לרגע עולם הצעות העבודה באינטרנט נראה כמו עולם ההיכרויות הווירטואלי. אין סוף ל הצעות, ל חברות שחושקות בי. הן מציגות את עצמן ומה הן מחפשות. הביטחון העצמי שלי עולה ויורד (בעיקר יורד) בהתאם לדרישות שלהם, לספקנות שלי לגבי ההתאמה וכל שאר המתחרים...

Wish me luck

תודה לכל מי שהפנה אותי לאתרים רלוונטיים לthe dude ,דאלי , חברתי נטאשה וכל השאר. (עכשיו אני מחויבת לחפש ולמצוא)

סבא

הסיבה שבגינה לא הלכנו לחתונה הדוסית במשפחה, כי סבא לא הרגיש טוב. סבא מאושפז כעת, אחרי ניתוח במעי הגס ,באיזה בית חולים שכוח-אל. מחר אני נוסעת אליו.זה הולך להיות רע. קשה לשהות בבית חולים. הריח , הזקנים, המחלות והאוכל המזעזע ולרדוף אחרי האחות, הסניטר והדוקטור,כדי שיבצעו את תפקידם.

בשנתיים האחרונות, הוא חטף שבץ ואפנדיציט ועכשיו הניתוח הזה.

אני אקח איתי את הספר: המיתולוגיה של הרוע- מאת ש. גיורא שוהם בהוצאת הסדרה המצוינת של האוניברסיטה המשודרת.

הפרחים לצהל

הספר עוסק בניסיון אינטר דיספלינרי להסביר את השואה. הסבר שנשען על ההבדל בין החברה הגרמנית ליהודית והקלאש הבלתי נמנע.

דונטלה