דונטלה הבוחשת

חנוכה שמח והנה אני בבית ההורים, היינו אמורים לנסוע לבקר את סבא וסבתא והפועל הפיליפיני של סבא ממולדובה – להדליק נרות, לאכול סופגניות ובעיקר לבזוז דמי חנוכה לשם קניית גרביונים חדשות וטייץ אופנתי – אבל אבא שלי טרם חזר מהעבודה. כך שמין הסתם התוכנית לא תצא לפועל, אני אשוב חפוית ראש ומרוקנת כיסים לבית הפודינג. סבתא תיעלב, המולדבי ימשיך לנקות וסבא יכריז שוב כי טוב לו מותו מחייו אם הנכדות לא באות לבקר.

T

אז כאילו סגרתי אם ההוא מחברת T    שאני אתחיל לעבוד בעשירי לדצמבר ( חודש חדש מבחינת משכורות וכו').  הייתי אצלו והא העביר סקירה על החברה ועל הדברים שאני אעשה ונתן לי שני ספרים לקרוא- מעניין, אין ספק.

הבעיה העיקרית היא המשכורת – שאלתי אותו שוב, מה המשכורת והוא אמר לי סכום נמוך  מאוד, לזה יתווספו אחוזים מלקוחות שיעברו לטיפולי על ההתחלה.

פודינג עשה חישוב של הסכום הבסיסי, בלי העמלות והאחוזים ואמר – כפרה, ( ליקוק הכרעי עוף)  בהתחשב שאת תעבדי משרה מלאה, לכאורה ( טועם מהפסטה) זזה יוצא לשעה פחות משכר מינימום של ילד בן 15.

יש לך שני תארים- תכריזי שבשביל פחות מ X  כסף ,את בכלל לא יוצאת מהבית בכלל לעבוד, עדיף לך לשבת בבית ולהביא ביד. ( שבפודינגית: תכיני כרעיים) .

אני רוצה לעבוד, אני רוצה להתנסות , לא רק האוננות שסביב האקדמיה –גם העולם האמיתי...

ההוא אמר שננסה לחודש חודשיים ואז נראה.

לא יודעת. אוף. עלתה במוחי השאלה האם לגבר היו מעיזים להציע מלכתחילה שכר שכזה? – נקודה למחשבה.

צוואה

השבוע, הבוס שלי בעבודת המזכירות המזדמנת. אדם קשיש ובא בימים הכתיב לי צוואתו. הוא אמר שרק עלי  ( שעובדת אצלו כחודש פעם באף פעם ) הוא סומך. מעולם לא חשבתי שאני משדרת אמינות  באיזה אופן, יותר תפסתי את עצמי כאהוד אולמרט ( נו, איך לא ברור הקשר מושחתים מירושלים -קדימה) .

זו הייתה חוויה מוזרה  ועוצמתית- הוא נחשף בפני בעל הדברים הכי אישיים –צוואתו האישית, הרוחנית והכספית. והעיקר בפולנית- שכולם ייצאו מרוצים ושאף אחד לא יחשוב שנגרע ממנו חלק.

אקסלבית

נקרא לה מישל ( על שם מישל מרסייה ,אלא מה?) היא סלבית בתחום השואו ביזנס. היא יפה ומוערכת ואפילו מצלמים אותה לרייטינג ולפנאי פלוס. ( יימח שמה, גנבה לי ת'חיים ,להיות מתועדת בעודי אוחזת קפה ארומה ומהדסת בטבורה של עיר עם משקפי השמש המגה- גיגנטיים שלי שמשווים לי מראה של ידוען-זבובן). מישל הייתה  החברה הראשונה של פודינג.

"פודינג, חברה שלה בטלוויזיה"

" הו, מישל , מישל איזה חמודה"

"אולי תציע לה שוב חברות?"

מעבירה תחנה ללונדון וקירשנבאום- לכאן כוסיות לא מסתננות.

הסולם של אבא

בארץ יש דרך אחת בטוחה להתקבל לעבודה –קשרים. כפי שאומר פעיל הליכוד שקיבל ג'וב בעודו טופח על כרסו – כשיש קשרים לא צריך כישורים

אה, יש עוד דרך אבל פנינה רוזנבלום עדיין מכחישה אותה בתוקף.

אבא שלי שולח את הקורות חיים שלי לכל אדם, שותף ועמית לעבודה. מה,זו השיטה הרי. עכשיו שאבא, שפעם היה עולה חדש מושתן צבר כוח , הוא לא ישתמש בו לטובת ביתו החמודה (אני, לא השנייה!) – נמל אשדוד here I come.

אקטואליה רכה

התאומות אולסן הן העשירות ביותר מתחת לגיל 25. גם כן נחמה, כאילו אני העשירה ביותר מעל גיל 25

אדם שוב אנס? . אני מבינה שגם אצל אנשי התקשורת הולך ופוחת הגיל.

יאללה

נר שני שמח

דונטלה

שבוע טוב לכל הקוראים הקבועים, המזדמנים ואלה שאיתרע מזלם ,לחצו על 'בלוג אקראי ' והגיעו לכאן.

עוד שבוע נובמבראי ממוצע מתחיל היום. במקום מטריות, אנחנו יוצאים החוצה עם קרם נגד שמש נובמבר.

השתכרות של שישי בצהריים- מסע של  שכנוע עצמי

פודינג ואנוכי עצרנו ביום שישי האחרון והצטיידנו בבקבוק של "עלית הארק", משם שמנו פעמינו, מגונדרים ורחוצים למסיבת צהריים אצל חברים. שהגענו לשם, אמרתי לעצמי :" דונטלה, הביאי אותה בהשתכרות איכותית, מבלי לערב חומרים אחרים " . גאה בעצמי על ההחלטה האריסטוקראטית, אחזתי בידי כוסית יין אדום שיראז והתחלתי ללגום. עוד כוסית? לא נורא ,זה שיראז. אה! אני אוהבת התבשמות מיין אדום, זה נעים. הכוסית נגמרה? הנה קברנה סוביניון בדרך. ארבע (או חמש) כוסיות יין אדום איכותי, הגיעו לכבד השמח שלי. "קחי תטעמי" – אמרה לי האמריקאית, והגישה לי גביע יפייפה –זה עם רוזטה. רוזטה? כמה נפלא, נשמע כמו שם של רוזנת איטלקייה. מיץ שקדים עם קצת ארק- זה בריא, זה לא באמת אלכוהול. הטוניק בדרך, הכריזה מ' . מ' מזגה במטבח ג'ין עם טוניק – שזה תכלס אלכוהול בריטי אריסטוקראטי , משהו אצילי כזה. בכלל, טוניק, טוב נגד מלריה בגלל מרכיב הכינין. אנחנו בישראל, המקום עם הביצות ,לא?  . ג'ין עם טוניק עם לימון (שתי כוסות, על כל מקרה של התקפת יתושי  האנופלס. ), המשרה המועדף על חיילי צבא הוד מלכותה, נלגמו בפקודה. הו! כמה נפלא. איזו מוזיקה שמחה הBalkan beat box ! צריך לשתות משהו. ואז הגיעה ה"היא עם הבלנדר", הבלנדרית, טוחנת בכל מסיבה פירות בתוך בלנדר יחד עם ארק ומוציאה לחלק כוסיות לכולם. ארק עם קלמנטינה, ארק עם בננה וארק עם גת. מה אתם מסתכלים עלי ככה? זה ארק ,זה לא טקילה זולה שמקפיצה פרחה זולה עם לימון וספרייט(או להיפך) .

כמו תרגיל בספרות. כבר היה רמז אפי מקדם , על קניית ארק. כבר אמר צ'כוב, בקבוק שמוצג במערכה הראשונה יוביל להשתכרות רבתי המערכה השלישית. כבר אמרו את זה קודם לפני, זה לא משנה.

אני חושבת שבאותו הרגע הייתי מסובבת ונחתתי על פודינג ונרדמתי ,לפני כולם.

כי ככה אני שאני משתכרת, חגה במעגלים, מזיינת את השכל. נעה מכיוון לכיוון ובאופן כללי אני ברנש די חביב. אבל כמו השפן של אנרג'ייזר, שנגמרת הבטרייה, אני נוחתת כמו הרייטינג של ערוץ 23.

ואז התחילו הכאבי ראש, וההנג אובר וההבטחה: שיותר אני לא שותה. רק רציתי הביתה, לא יכולתי להריח את אדי האלכוהול שנדפו מכולם. ( איכס, איזה דוחים הם, מסריחים מאלכוהול כמו פועלים רומנים בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב) .

פשטידות ותעודות

ארוחת ערב עם האנשים שלמדו איתי לתואר. כולם אנשים הגונים, חרוצים. ממש מלח הארץ ופלפל האדמה. יעל הודיעה לי על הארוחה, על כך שאני צריכה להכין שני סלטים ולקנות גבינות במשקל. ( מחשבה א: זין,אני מובטלת, אין לי כסף !) . מחשבה ב: אני מובטלת. הם בטח ידברו על עתידם האקדמי הנוצץ והמשרות הרצינות שלהם, ואני אחפור בפשטידות שיהיו שם ואמלא את עצמי עד קבס.

לבשתי מסט בגדי החדשים, התאפרתי ויצאתי ,אמיצה מתמיד אל הקרב.

בסוף לא היה כל כך נורא, אה! וגם יעל הביאה בקבוק יין לבן , שילך טוב עם המוטיב הצמחוני הסולידי. יעל ואני התלבשנו על בקבוק היין. אני גרפתי מחמאות מי' ( בעוד חברתו ההריונית והכונפה, ישבה לידו) שטען, שמעולם, כל התואר לא נראיתי כה קום איל פו, כמו בערב זה (בעוד אצבעותיי תקועות עמוק בתוך פשטידת הקישואים), והוא המשיך, בלי הפסקה, שמעולם לא נראיתי כל כך טוב , לבושה נאה (הקניות השתלמו!) ,מאופרת ומטורזנת .

(זה רק יכול להגיד ,איזה סטודנטית מוזנחת היא דונטלה)

ניסיתי לדבר עם אנשים על משרות שאולי הם מכירים עבורי, עכשיו שיש לי בגדים המשדרים הצלחה, אבל אף אחד לא לקח אותי ברצינות. כי שוב הייתי מצחיקה מדי ושיכורה מדי (או להיפך) .

בטטת-ישרא

אם אני אמשיך לשהות כל כך הרבה מול המחשב בכלל ומול ישרא בפרט. לקרוא ולכתוב, להגיב ולהיות מוגבת, בסוף אני אגדל כזה תחת ענק שלוויני הריגול הזרים ידווחו לטהרן כי בישראל נפתח כור אטומי חדש, גדול יותר משנראה אי פעם. ואז אחמניג'אד יזרוק את הפצצה , כדי להראות שיש לו יותר גדול. בסופו של דבר, הלך על מדינת ישראל.

זה מה שנקרא :"massive attack".

קולטורה

אני לא יודעת איך הספקתי לדחוף גם שני סרטים בסופ"ש הזה.שתי קומדיות  מצד אחד, יצירת מופת של צ'רלי צאפלין :"הבהלה לזהב" –סרט שאם לא ראיתם  עד כה ,יש לחבוט בכם את מוסף ממון של ידיעות אחרונות. סרט מבריק, פעם חמישית שאני רואה אותו- סצנות קומיות קלאסיות :ריקוד הלחמניות, אכילת הנעל, הבקתה המתנדנדת, לצד סצינות מרגשות עד טישו. צ'אפלין בעצמו אמר על הסרט, שזהו הסרט הטוב ביותר שהוא יצר.חותמת.

מצד שני, יום שישי בלילה,ערוץ 2 . סרט כזה גרוע : טיסה מופלאה שלוש או משהו כזה. סרט שניצל את העובדה כי הראש שלי יותר מדי מתפוצץ מחמרמורת ומרגיש כמו גוש עופרת ענק, מכדי שאוכל לקום ולכבות.

זן ואמנות אחזקת הדונטלה

פודינג,אהוב שלי. אין לי שום סיבה לפזול לצדדים כל אתה ממשיך לספר לי כמה אני נפלאה, חמודה ומהממת

הערות מהיציע : tell me lies , tell me sweet little lies

כל עוד אתה ממשיך לנשק אותי על ימין ועל שמאל

הערות מהיצע :get a room

כל עוד אתה ממשיך לחבק אותי חזק חזק

ואז אבא ואמא שאוהבים אחד את השני, מתחבקים חזק חזק, וככה נולדים ילדים

הערות מהיציע :איכס,יאק.

שבוע טוב ומלא הפתעות משמחות,

דונטלה.

 (פוסט זה נכתב לפסקול מרצדס בנד)

למה אני כותבת פחות

שלום לשלל הצ'ינצ'ילות , עכשיו אני קצת יותר עסוקה.  צריך לבקר את סבא בבית ההחלמה, שנמצא במקום שכוח –אל אחר וגם מצאתי עבודה לשעות היום.

אין מה לומר, עבודה דפוקה. שכר מינימום,מתחת לשולחן. להיות המזכירה במשרד די מעפן. לא מאתגר במיוחד. אני מקווה להישאר שם באופן הכי זמני שניתן. הבוס מת עלי ובטוח שאני אשאר לנצח נצחים (עם המזל שלי זה בטח יקרה) .

ביומי הראשון בעבודה ,הבוס הביא לי שוקולד ופיצה.

פודינג: איזה נחמד.

יעל (חברתי האולטרה פמיניסטית וצמחונית) : תיזהרי.

(להיות אישה בשוק העבודה בישראל, זו חוויה שפודינג לא יבין)

פודינג, חביצת האהבה

או שפודינג קורא את הבלוג הזה, או שרמת ההורמונים אצלי ירדה והתחלתי לחשוב בבהירות או שפשוט עברה תקופה רעה.

סוף-שבוע עם פודינג היה נהדר. הלכתי לארוחות ערב אצל יעל ובן זוגה.בישלנו ביחד, הלכנו לחברים ולהופעות והשתכרנו לאיטנו מיין לבן (כה הומואי מצידנו).

ארוחת ערב צמחונית

יעל הזמינה אותנו  לאכול ארוחת ערב צ-מ-ח-ו-נ-י-ת (כאילו בלי בשר בכלל! אפילו בלי דגים). לא ציפיתי לכלום. זאת במטרה שנפגוש את החבר החדש שלה, החבר החדש והצמחוני. אנשי עקרונות ,אנשי עקרונות.

עד יום לפני כן, שפגשתי אותה לקפה במרכז העיר, הייתי בטוחה שיעל, הרווקה המושבעת,  מתכננת בתחילת החודש הבא לטוס  לטיול בן כמה חודשים.

הטיול בוטל,

בא לשכונה בחור חדש

הם עוברים לגור ביחד

אכן, אשת עקרונות.

בכנות, אני מפרגנת לה אושר מכל הלב. אבל הטוויסט ה וא מפתיע, וגם זה שהארוחה הצמחונית הייתה תענוג, או שפשוט כמה כוסות יין, כהרגלן, עושות את העבודה.

פורטיס

אם ברי סחרוף הוא מלך הרוק'נרול, אזי פורטיס הינו המלכה המכוערת שמושלת בכתר.

( אפרופו- אין קץ לילדות,שיר לחתונה בשעות הצהריים? מה לא?)

שירי חופה אפשריים

Poison של אליס קופר. אין כמו שיר על איידס, לגרום לאנשים להיכנס למסגרות השמרניות של נישואים

"אל תדאג"- בביצוע אביב גפן. ( פודינג לא אהב את הרעיון ,בטח  כמה דודות לא יאהבו)

יש עוד כמה רעיונות, או שאני החכמולוגית בשקל היחידה?

טרנד

אמש, בעודי מסתובבת לי ברחובות, הבטתי על הבחורות החולפות על פני. פתאום הבנתי ,מה ההבדל ביני לבינן. הן לבושות באיזשהו סטייל בעוד אני מוזנחת כמו איש מערות.

גם אני רוצה, להתלבש יפה ,לקנות בגדים, להיות מטופחת עדכנית ושיקית ( שיקית? זו מילה שבאמת קיימת, חוץ מאצל גברת פ.רוזנבלום?)

גם אני רוצה לקנות בגדים חדשים.

מה בכלל הולך בחורף הזה? פרוות? גרביונים צבעוניים? צבע סגול? גזרה גבוהה? חגורות? מגפיים?

מבלבל מאוד.

גם אני רוצה להיות קורבן אופנה ( שזה עדיף מקורבן של אין-לה –גרוש, או סתם קורבן ל כיבוש).

אני גם צריכה לקנות יומן, הנה החורף בא ובכלל לא שמתי לב כי אין לי יומן.

דונטלה