עלתה בי מחשבה.
אתמול הייתי קצת בהיי מהפרידה ומזה שהשיחה הצליחה לשחרר בי משהו.
קמתי היום בבוקר מאד מוקדם ועם המון כאב
ועכשיו חלפה בי מחשבה שקצת מטרידה אותי...
אמון. מה איתו?
אוכל להאמין במישהו שוב?
המחשבה שהוא כל הזמן הזה כביכול נהנה איתי והיה לו טוב איתי אבל בו זמנית גם כאב כל מיני דברים והסתיר את המחשבות שלו, לא מתוך רוע או בכוונה אלא מתוך הדחקה או מתוך רצון שזה יעלם
אבל עדיין
איך אני אוכל לסמוך על מישהו שוב גם כשהוא אומר לי שטוב לו איתי ?
אני מרגישה שזה שרט אותי. שזה השאיר בי צלקת שיהיה לה קשה להיעלם
אני מרגישה שבפעם הבאה שאגיע לקשר אני אהיה כל כך מרוחקת וכל כך ביקורתית
ולא אאפשר לעצמי שוב "ליפול לאותה המלכודת" ולהיסחף אחר משהו רק בגלל שאני ארגיש שהמכה יכולה להגיע
וזה מפחיד
זה מפחיד שזה מה שנשאר בי
הדריכות הזאת, הכוננות הזאת לקראת משהו רע, גם אם הוא נראה טוב ויפה ומוצלח
כי אולי זו רק העטיפה
ואולי מציגים לי מייצג שווא
זה מאד חרדתי.
וזה כואב
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
