כמעט חצי שעה אני כותבת כאן ובסוף הכל נמחק ונעלם.
התגובה הראשונית- רצון לבכות. וכועסת על עצמי שלא שמרתי את הקטע! כי עשר שניות לפני שהכל נמחק אני אמרתי לעצמי שאולי כדאי שאני אשמור, כי רשמתי הרבה ואם זה ימחק זה יהיה אסון. ואז לא שמרתי, וזה נמחק. זה כאילו נבואה שמגשימה את עצמה שיכולתי לעצור, ואני תמיד עושה את זה גם. מזהירה את עצמי כזה לדברים שיכולים לקרות ואז אני מתעלמת, ובסוף הם קורים. אני חייבת לשים לזה סוף, ופשוט לפעול לפי התחושות בטן שלי.
עכשיו אני מנסה לשנות תגובה, ופשוט לנסות לחשוב מה הייתי רוצה לעשות עם זה עכשיו- האם לנסות לשחזר את מה שכתבתי? כי זה היה אותנטי כל כך, פשוט זרמתי על המקלדת וזה יצא ממש טוב, או לנסות להבין שמה שנכתב נצרב לי בראש, ואולי זה לא צריך להיות רשום במחשב ולהישמר, כי זה היה סוג של התשליך שלי (דיברתי בפוסט הקודם על להשליך את הדברים הלא-רצויים ולהשאיר את העבר בעבר)והמחיקה הלא-רצונית הזאת של הדברים שכתבתי הם בעצם איזשהו סימן של העולם הזה אלי, שכל הרע שכתבתי ממקודם נשאר בעבר, ונעלם. כי מתי הדברים נמחקו לי? כשהתחלתי לרשום את מה שאני רוצה לשנה החדשה הזאת, מה שאני מאחלת לעצמי שיגיע ומה שאני רוצה בפועל לעשות, והייתי צריכה את המחיקה הזאת כדי לעשות את ההפרדה בין כל הרע והעצב שהוצאתי ולכתוב את הדברים הטובים, את היעדים לשנה, במקום שהוא לבן, חלק ונקי.
SO BE IT.
אז מה אני רוצה לשנה החדשה?
- לעשות יותר ספורט
- לחזור לנגן (כל שנה אני אומרת לעצמי את זה מחדש, מקווה שהפעם זה יצליח)
- לבשל יותר ואולי גם לנסות לאפות
- לטייל
- להצליח לחסוך מעט כסף, חייבת לשים בצד
- להשקיע יותר באופן מנטלי בעבודה, להיות שם, להיות מחוייבת. זה לא מספיק רק לתת כמות שעות, צריך לעשות את זה מהלב
- לבקר יותר את המשפחה
- להשקיע בחברויות
- לקרוא יותר
- לצאת לבלות יותר
כל אלו הם הדברים שיש לי שליטה עליהם, שאני יכולה לעשות בפועל.
מעבר לזה, יש כמה דברים שהם חלקית בשליטה שלי, שאני מאחלת לעצמי אותם:
למצוא אהבה. למצוא זוגיות טובה, מעצימה, מלמדת, מכילה, תומכת.
לא יודעת אם המילה הנכונה זה "למצוא", אולי היא פשוט תבוא? בלי יותר מידי מאמץ? בלי לעשות משהו אקטיבי? אני לא יודעת. אני מנסה גם וגם.
דבר שני, להיות בריאה. לא שאני לא בריאה עכשיו, פשוט זה צריך להישמר.
ושיהיה טוב. ולצחוק יותר. ולהרגיש מאושרת מבפנים, באמת מאושרת . בלי למדוד כמה יש לי דברים או כמה אין לי, כי אושר לא נמדד בזה. ואני כל כך יודעת את זה מבחינה שכלית, רציונאלית. הייתי רוצה לדעת את זה גם בהרגשה, בלב.
וזה אולי הדבר הכי גדול שאני אאחל לעצמי
לשנה החדשה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
