לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

this is sad; summer rain


סיפור שלקוח מאלפי חלקיקים קטנים של חיים אמיתיים. על נער מופרע. יפה בצורה לא רגילה. על נער יפה. שחי בשביל לשרוד,ולא בשביל לחיות

כינוי:  .soft ,like summer rain

בת: 33

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2007

פרק ראשון - הלילה של לילה


פניה של לילה הייתה ארשת צלקות שמתפוגגותת עם הזמן,עקב פצעי הבגרות שסבלה מהם לפני שנטלה את הכדורים.

שיערה שחור חלק ומבריק, ארוך כלילה. עיניה גם היו שחורות גדולות ומלוכסנות,שאותן עיטרו ריסים עבים ששיוו לה מראה מצרי. תווי פנים חתוליים- אפה צר וסולד, ושפתיה היו עבות ובשרניות שצבען הטבעי היה ורוד חזק ועצמות לחייה גבוהות ובולטות. גופה אופיין בצורת אגס, מתנייה צרים וישבנה רחב ועגלגל ושדינה מלאים,לעומת גופה הצר והארוך של חברתה הטובה ביותר- טליה.

למעשה, אם חייה של טליה אריג כחלחל ועדין - הרי שחוטיה האדומים והלוהטים של לילה שזורים היטב באריגה של טליה, וכך גם חוטיה של טליה ארוגים היטב, בצורה שאם מושכים את החוטים המסוימים הללו- האריג נהרס.

טליה ולילה היו חברות צמודות כבר מאז שהן זוכרות את עצמן.

טליה הייתה בת למשפחה עשירה מאוד, אמה הייתה דוגמנית צמרת מפורסמת שכיום קוסמטיקאית מובילה, שהתחתנה עם איש עסקים חביב שהיה זקן ממנה בעשרים שנה.

טוב, אמא של טליה לא נהגה ללבוש הרבה דברים. היא למעשה מידי פעם הייתה שוכחת לשים חזייה, או תחתונים. היא נהגה להתלבש בבגדים קצרים וצמודים, נעלה נעליי עקב בעלות עקב דק וחד במיוחד,התאפרה בחינניות ונהגה להבליט את נתוניה הטבעיים והלא-טבעיים. היא לא הייתה דוגמא למופת לטליה.

טליה הייתה נוהגת להתלונן שאמה התחתנה עם אביה רק בגלל הכסף, אך לילה חשבה שאביה החביב וטוב הלב פשוט כנראה נשא חן בעיניה של הדוגמנית, פלוס הכסף שלו. הם נראו לה מאוהבים בכלל.

לילה לעומת טליה הייתה בת למשפחה ממוצעת שלעיתים נקלעה למשברים כלכליים,עקב הסיכונים שאביה נוהג לקחת בעבודה שלו

. הייתה לה אחות גדולה, ושלושה אחים קטנים יותר.

לטליה ולילה לא היו עוד חברות מלבד אחת את השנייה,זה הספיק להן.

פעם,כשהיו בכיתה ז', כמה בנות ניסו להתחבר אליהן אך הכול הסתבך בריב מטופש על ילד שכולן אהבו, ואחת הבנות גילתה לו שטליה אוהבת אותו; וטליה החליטה מאז שהיא יכולה לסמוך רק על לילה – כי כל שאר הבנות הן קנאיות, שקרניות וצבועות.

גם לילה הייתה לפעמים כזאת.

 לעיתים אם לילה הייתה מביטה בעיניה של טלי ומתרכזת רק בהן – הייתה מסוגלת לדעת על מה היא חושבת. לא ממש בדיוק, אבל בערך.

לילה לא החשיבה את עצמה ליפהפייה גדולה;למעשה החשיבה את עצמה ההפך.

טלי לעומתה- היא זו שנחשבה יפה לא נורמאלית. כאשר היו עוברות ברחוב, המבטים היו נורים כחצים  וננעצים היישר בטלי- כי אי אפשר היה להתעלם ממנה או אפילו להאשים אותה בזה,זה היה פשוט ככה.

הייתה דומה לאמה כמו טיפות מים.

היא נראתה כמו אמזונה- גובהה מטר שמונים, שיערה בהיר וגלי ועיניה ירוקות ונוצצות. פעם, לפני שנתיים- כולם ירדו על טליה, משום שהייתה גבוהה בצורה מדאיגה לגילה ונטולת שדיים, ובאופן כללי נראתה כמו שרוך.

 כעת שדינה מלאו מעט;גופה התחטב והתמלא מעט במותניים והיא נפתרה מצורת השרוך המטריד. 

כל חייה של לילה- הנערה בת החמש עשרה, השתנו לחלוטין בלילה הראשון שבו הלכה למועדון ההוא.

 

"אין לי איך לחזור הביתה", היא בכתה. היא לא הבינה איפה כל האהבה והרוך. היא הרגישה כאילו חיממו את ליבה לאט, ופתאום בבת אחת קרח הקפיא וסלע של אכזבה חנק את גרונה. שתיהן עמדו מול המראה במועדון רועש,צעקני.

טליה מסדרת את הריפוד של שדינה, מתאפרת ומתבשמת, ולאחר מכן בוחנת את בבואתה הדקיקה והבהירה במראה. לילה לא הפסיקה להתייפח ולהתלונן.

"אוי לילה, נו באמת, תלכי החוצה תשאפי קצת אוויר ותחזרי לאחר מכן. ושלא תעזי להרוס לי את הערב!"

פתאום זה נראה לטליה הדבר הנכון בדיוק לעשות,באותו הרגע. לצאת מדלת המועדון ולחכות מעט, עד שההרגשה הרעה תתפוגג אט אט, ותמוסס בין אלכוהול לתמונות ישנות.

היא נדחקה בין המוני האנשים, ישבנה נצבט כמה פעמים והותיר סימן אדום וצורב, מילים גסות הורעפו עליה כמו סוכריות בבית כנסת וריח של סיגריות,אלכוהול, שאריות קיא ובושם מעורבב עם זיעה אפף את האנשים שרקדו ונצמדו אחד לשני בלהט. היא סתמה את אפה וניגבה את דמעותיה. היא הרגישה כאילו אבן נגולה מליבה כאשר נדחקה מבין האנשים והצליחה לצאת החוצה, לאוויר הקר והצלול.

היא הרגישה שחזרה לחיים כעת.

ואז היא ראתה אותו- את הגבר שישנה את חייה לעד. לעיתים קרובות הייתה תוהה; מה היה קורה אילו טליה לא הייתה אומרת לה לצאת החוצה והייתה נתקלת בו, איך העניינים היו מתגלגלים?

איך היו נראים חייה?

הוא חיכך את ידיו זו בזו, כנראה כדי שיתחממו. היה קר באותו הלילה. קומתו הייתה גבוהה, למעשה ענקית כשל טליה, ואפילו יותר. הוא נראה טרוד במיוחד במשהו. הוא לבש מעיל עור שחור, וכובע גרב שחור גם.

הוא נראה לה כמו דוגמן מתחיל. הוא כסס את ציפורניו, ונשף את העשן הסמיך מידי, וערפל אפף את דמותו. הוא לחש לעצמו כמה דברים, כאילו מנסה להיזכר במשהו ששכח מזמן.

הוא הביט בה ממרומי קומתו, היא נראתה לו כמו גמדה.

הוא הרגיש את ליבה פועם במהירות והוא היה בטוח שהוא כבר שמע את הפעימות האלה, ארוכות, מהוססות והריח שלה...

הוא הריח את הריח של ילדותו, שנדף משיערה, ריח של לבנדר ווניל. ריח שהחזיר אותו אחורה, והוא ידע שהוא מכיר אותה, הוא היה חייב לומר משהו...

"רוצה קרקרים?" פלט לבסוף.

היא הביטה בו, ולאחר מכן מתחה את שפתיה היבשות שכאבו לה נורא בדיוק כמו שכאב הלב, תוהה איך מחייכים.

"כן."

הם התיישבו על המדרכה אחד ליד השני, הוא אדיש והיא כולה פועמת כמו לב ענק.

"אנחנו מכירים מאיפה שהוא."

"בטח נפגשנו כשהיינו ילדים."

"לא, אני אף פעם לא הייתי ילד באמת."

היא שתקה, ולא ידעה איך להגיב. גם לא היה לה כוח לחייך.

"כולם היו ילדים מתישהו."

"לילה קוראים לך?" 

היא הבחינה בו מקרוב. הוא הרבה יותר יפה מקרוב, ואמיתי.

"אתה יודע שאתה ממש יפה?" היא פלטה, ולאחר מכן כבשה את פניה בידה מבושה על שפלטה את השטויות האלה, מה קורה לה? איפה טלי לעזאזל?

הוא חייך ונצמד אליה מעט יותר.

"אני מצטערת, בטח הבכתי אותך. אני כל כך מטומטמת היום..

"דווקא אהבתי אותך. בד"כ בנות ממציאות סיפורים עד שהן עושות בדיוק מה שהן התכוונו לעשות.

את לא כזאת, נכון?"

"בכלל לא." היא אהבה אותו פתאום. כל כך אהבה אותו, כמו שלא אהבה אף פעם – ואף פעם לא תאהב. הוא סנוור אותה עם היופי, והחיוך.

נכתב על ידי .soft ,like summer rain , 4/12/2007 21:04  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.soft ,like summer rain אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .soft ,like summer rain ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)