אני לא אדם דכאוני.
אני ממש לא..
לא יודעת מאיפה זה בא לי אבל מתחשק לי לפרוק קצת
ופה נראה לי מקום מתאים ביותר לא כך ?
Some times im very very lonly.
כי אני לא אוהבת את האנשים מסביבי.
כולם כל כך
צבועים
שקרנים
טיפשים
שיטחיים
ואני כל כך שונאת את הדברים האלה.
יש לי קומץ חברות, וכמה ידידים. זה הכל.
והאמת שלפעמים אני משתחררת וזורמת,
צוחקת עם הבדיחות המטופשות שלכם
נהנית מהדיבורים השיטחיים שלכם
מקשיבה לתככים הצבועים שלכם
ואתם , כולכם, כאלה ריקניים
אין בכם כלום !!!!
וזה משגע אותי.
על מה אתם חושבים ? מה אתם עושים ?
כמה חסרי חיים אתם יכולים להיות ?!
תלויים אחד בשני,
לבד אתם כלום, אתם לא קיימים.
אתם לא שווים כלום לבד.
אתם כאלה אפסים.
כל אחת ואחד מכם...
יום אחד תבינו את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
nici_x3
