הרפתקאותיו של השרלילן

אז לאחר שירותי הממש גרועים בגלידרייה מספר אחת (כמובן שהיא גם היחידה) בים המלח..פוטרתיי..:]

אבל לא לפני שיצאתי עם כמה הצצות קטנות לתוך עולם הנשים..והמחשופ שלהן..:]

יומיים עבדתי שם..ובכל יום אחת אחרת חושפת את שדייה לפניה. יש יותר תנועה מאשר בים..(ששם אגב אני עובד עכשיו P:)

האא ובל לא נשכח..אני עושה כדורים מהסרטים...באמתת..האלה שתמיד נופלים איך שבאים לתת לק? כדיוק כאלה. יפים אבל עם מלכודת.

זה מה שהייתי עושה לכל המכוערים שרק מזמינים כדור אחד..גררר אתה כבר אוכל גלידה..תתפנקקקק..אני אוהב לפנקקקקקקק..:[

אני עומד שמה מוכן ומזומן ורק מחכההההה שמישהו יבוא עם איזה בקשה מיוחדת שאני יכין לו גלידה ששוה תמונה..

רציני אחד בא עם איזה גלידה חמודה כזאת שלושה כדורים יצא לי ממש יפה והוא נתן בתמונה..P= אלופפ שכמוני..

נגיד מה שנגיד..הייתי סנגר של החיים...ובסופ פיטרו אותי..כפויי טובה..אז מה עם כל הפסיפלורה נגמרר?!?? זה לא אומר שזה אני..טוב לא אני לבד..:] מכרתי איזה כוס פה ושם..:O

(שתיתי פסיפלורה לכל החייים והחיים שאחרייהם)

כמו שאומרים כל כלב בא יומו...והכן יומי לא איחר להגיע...-.-

לאחר סיום משמרת של אחד עשרה שעותת...שבאחד עשרה שעות האלה אתה כל שניה ושניה מהן על הרגליים אם לא תקבל בעיטה..

(תאמינו לי יש לי עד עכשיו סימן של עקב על המכנס שממש לא רוצה לרדת.)

הגעתי הביתה כשאני לא מרגיש תרגלים..באלוהים לפני שסגרו את הגלידרייה סלש אספרסו-בר הייתי צריך להוריד את העגלה שהקלפטומנים סחבו מערד..(גם ככה אין תקציב ליותר משתיים אז אתם לוקחים תשלישית?) חזרה למחסן..ובדרך שאני מחכה למעלית ב"קניון" שלנו שיש בו קומה וחצי או יותר נכון קומה ושלוש מדרגות..אז התחלתי לקפצ כדי שהרגלים לא יכאיבו כי רק לעמוד כאב יותר מלדפוק תזרת של הרגל הפינה של המזדרון בבית..(מכירים את זה? יווואוו זה כואב..-אבל זה כאב יותר).

אז המניאק ראה אותי והתפקע מצחוק..אלווהי יבוא יומו..

בקיצר הגעתי הביתה התקלחתי שמתי קרם רגליים שממש הסריח לי תרגליים התלבשתי ויצאתי לצומת כביש 90 של ירושלים אילת ב-12 בלילה...והקטע הכי באסה..בדיוק פיספסתי תאוטובוס של העובדים בשניה..כאילו ראיתי אותו עובר מול העניין שלי אבל אני בדיוק בעלייה לכיוון הצומת...גרררר..אז אני יושב שמה כמו כלב גמור אחרי העבודה אבל הבטחתי לחברים שאני ישב איתם.מחכה לאיזה טרמפ מטומטם שיעבור בשתיים עשרה בלילה..אבסורדי אבל זאת התוכנית.

משום מקום עוברת אחרי שעההה..אחותי עם הנהג של המלון הסיעה אותה חזרה הביתה ולקח אותיייייייי...333333>

אז אני שם יושב עם בן אדם אחד שאני מכיר ועם אחת שעובדת איתי ובאנה זה מזכיר לי שאני צריך לאוסיפ אותה לאייסי..

מכירים את זה שאתם לא רוצים להראות נואשים אז אתם לוקחים תזמן בלאוסיפ תבן אדם? טוב אז ניסיתי את זה..ממש לא עזר בשיט כי נאבד לי המספר..T.T

מכיר כמה חברים שתילים שמה שבאו כל הדרך מערד ודפקו את כל המים של אורדוס..XD אבל לוודקה לא הצליחו להגיע..

ישבנו שמה הם עשו על האש...בשלוש היה משמעמם אז הלכנו קנינו וודקה בממש שדדו לנו תחיים..

ואני גם בדרך כלל לא שותה..אבל בכל זאאת סיפסדתי חצי וודקהההההה...בקיצר הלכתי עם חבר שלי לשניה בצד..חזרנו והבני זונות כבר התחילו לשבת..אז כדי להיות מאגניבבבבבב..אמרתי "מה יבני זונות ככה לא מחכים? העיקר סיפסדתי לכם תוודקה"..תשובה+תוצאה= פירקו לי תצורה בדרך פסיכולוגית..מזגו לי שלוש תרבע כוס וודקה וכמה טיפות של אקסאל ואמרו לי שב ושתה. חבר שלי מסתכל עליי ונקרה מצחוק כי הוא לא יודע לשתות..P: הורדתי תכוס בלי למצמצ..ומזגו לי חדשה.."יאללה שתה"

הרדתי גם אותה.

עוד כוס..בלאט אני לא רוסי על תתנו לי כלכך הרבה וודקההההה...אני לא אוהבבבב..."אם אתה שותה את זה אני נותת לך מה שאתה רוצה *קריצה*" ההיא מהצד זורקת. הורדתי גם אותה ונייתה לי סחרחורת. גררר בתולה מניאקית סידרה אותי וחתכה עם נשיקה על הלחי..=\

מזגו עוד כוס.."סתם כדי שלא יהיה משמעם" אחרי שש כוסות אני כבר עם סחרורת של החיים אבל פיקח..P: צריך יותר ממים רוסים לשכר אותיייייי...33333> אבל מה..יצא טוב..כבר לא כאבו לי הרגלים ..רק הראש..-.-

חזרנו לאוהלים..אני יושב..כי אם אני יעמוד אני יפול..מסתכל על אחת..וחושב..מאיפה היא מוכרת לי מאיפהההההה...בום נופל..(למה קמתי לעזאזל?) סתםם נפל האסימון..אילת! אז זורק לה משפט כזה מטומטם.."נוי רוצה לשמוע משהו מצחיק?"(עד עכשיו מילה לא זרקתי לכיוון שלה..והיא כולה כאילו ובוואט דה פאק מאיפה אתה מכיר תשם שלי..) "למדתי איתך באילת!!" "יואווווווו אור מה אמרתי לך?!?(חבר שלה..) ידעתי שהוא מוכרר.." בקיצור....ארבע וחצי לפנות בוקר..אני מסוחרר תחת..מעלה נוסטלגיות על כל מי שהיה באילת והקטעים המצחיקים שהיו..(לא שמרתי עם אפחד על קשר כי ... נאבדו לי כל המספרים -.-) היה נחמד היה טוב..בשש קמתי נפלתי וקמתי חזרה ואני המניאקיית ממקודם שבסופ התברר (ידעתי כל הזמן...*שריקה*) שממש אחלה ילדה..ישבנו..ואטובוסים באים והולכים..והשמש זורחת...עד שנופל..(לא לא אני..האסימון..) לי האסימון שאנחנו יושבים בצד הלא נכוןןןןןןןןןן...וקטע הוא שאני המסוחרר תחת והיא לא נגעה בטיפההה..אבל זה בא ממני..:] בקיצר עברנו צד...יושבים מחכיםץ...ולכלום..חוזרים לצד השני..שואלים תאוטובוס שעוצר..."מתי האוטובוס הבא לערד?" "בשבע וחצי" אנחנו שמה משש..=\ בקיצר..חזרנו לצד השני יושבים מחכים..בא האוטבוס סופסופ..באים לעלות..גרררררר האחראי של כל ההסעות של העובדים מסיע תקו ואני מסריח מוודקה סיגריות (אני לא מעשן) ולא מצליח ללכת בקו ישר..בקיצר הולך יושב מאחורה מרים ויד וצועק" פרסקי תעצור לי בנווה זוהר" "פעםםםםם הבאה תעלה האוטבוס של שבע וחצי של המאבטחים!!!" "בסדרררררר פרסקי.."  הקיצר מתקרבים לישוב אני מתקדם קדימה..והוא נכנס לישוב.."וואלה פרסקי תודהה בדרך כלל עוצרים לי בצומת..לא הייתה צריך להכניס אותי לבפנים.." "אל תרגיש כל כך חשובבבבבב יש לי מישהו לאסופ מפניםםםםם!!" בן זונה פטו עלייך..(אין מחראות כי לא אמרתי את זה..הסימן של הנעל מעבודה עדין לא ירד אני לא צריך עוד אחד..)

בקיצר יקדתי בצומת..הלכתי הביתה..בזיגזג..רואה את אבא שלי בדיוק הולך לכיוןן האוטו..T.T "היי אבא" "היי אושר..עכשיו חזרת?" "כן" "איך מרגיש?" "כמו תחת אבל הייה מעולה" "זה מה שקורה שיוצאים אחרי יום עבודה ארוך ונשארים כל הלילה בחוצ" "..חברים.." "...חברים" *מדליק תאוטו ונוסע*

שמונה - נשכב במיטה ונרדם.

אחד עשרה - "אושר יש לך טלפון"

אחד עשרה וחמש דקות - "הלו" - "אושר צריכים אותך בוא לעבודה" - "טוב"

אחד עשרה וחצי - קם

אחד עשרה וארבעים - מתקלח - מחליק - מקלל כל קללה ברוסית ונשבע שאני בחיים לא ישתה וודקה.

אחד עשרה וחמישים - "אושר טבעת שמה?" - "לא רק פתחתי תראש שהחלקתי.." "מה?"- "כלום תחזרי לישון"

שתיים עשרה - מחפש תרמפ בצומת המזדיינת..

שתיים עשרה דקה - תופס טרמפ על ריינגר - שתיים עשרה ועשרים - בעבודה.

ארבע - "אושררר תתעורר!! אנשים מחכים לעודפ"

ארבע ושלושים ושמונה - לך הביתה ותחזור בתשע.

בלאט סוקה פידרס...הרגע פיספסתי תאוטבוס של ארבע וחצי..לא יכלתי לשחרר אותי שמונה דקות קודם?!?!

חמש וחצי - בבית.

חמש שלושים ואחד - יושן

שמונה וחצי - קם

"אוכללללללללל נווו מהרר לפני שאני הולך לעבודהההההה..יום שישי היום יאללה"

"דיברתי עם ליאור זה בסדר היא אמרה שמחר תילך והיום אתה משוחרר"

"טוב" - חוזר לישון.

תשע -"אושר בוא לשולחןן!!!"

עשר - חוזר לישון =]

יום שבת שלוש בצהרים - "אין לי כוח ללכת לעבודה" - "תקשר להודיע" "טוב"

אותו יום שבת ארבע וחצי.."אושררררררררררר למה לא הודעת שאתה לא בא היום?!?-קצת אחריות בן אדם!!!"

"אני חולה...סליחה" קרה כמו אבן הבת זונה.."זה לא תירוצ"

(יש עוד מלא אבל אין לי כוח להמשיך לכתוב...לילה טוב ניתן בעריכה יותר מאוחר.

.