החיים שלי

לפני 364 ימים (שנה פחות יום) אני והוא ניתקנו את הקשר כמעט סופית..

יא רבי איך הייתי רוצה לחזור לאותו יום..

לשנות כולכך הרבה דברים :[

אני כבר 4 חודשים לא החלפתי איתו מילה ובתוך ה4 חודשים האלה ראיתי אותו פעם אחת..

ואני עדיין לא שוכחת..

פתאום היום חברה שלי עושה לי ברחוב "תראי איזה ילד יפה"

ומאותו רגע שמתי לב כשאני ברחוב אני לא מסתכלת על אנשים..

אני רק מחפשת אותו..

אף אחד אחר לא מעניין אותי..יהודה לוי יעבור מולי ואני לא ישים לב..

מה יהיה הסופ? מתי זה יגמר?

הכי עצוב שזה נגמר לפני שנה..אבל מתי המחשבות והרגשות יגמרו?

אם בכלל.. :[

אני עבדתי כבר 4 משמרות וזה הכי קל בארץ..וממש כייף לי שמה..אני ראסמי מתעוררת לעבוד שמחה כאילו אני הולכת לקייטנה.. :]

עוד שבוע בדיוק אני נוסעת לאיילת..חמישישבת ראשון.. הולך להיות אחד החזקים..

ועוד חודש אני נוסעת עוד הפעם לאיילת לשבוע..

החופש הזה..רק התחיל ואני ראסמי כול יומיים בערך שותה..ולא סתם בקטנה אלא ממש שאני כבר לא רואה בעיינים אני מוצאת את עצמי על הרצפה מקיאה..

בקצב הזה הכבד שלי יתפוצץ..

אבל זאת הדרך היחידה להוציא את כול הרגשות ואת כול הדמעות ששמורות לי הרבה זמן..

וסתם ככה בלי לשתות אני לא מצליחה להוציא אותן..

אני חייבת למצוא בית ספר.. אבל אין שום בית ספר נורמלי שאני יכולה לעבור אליו..

נראה לי אני יפרוש.. בגרויות אני מילא כבר לא יוציא.. ומה יעזור לי בחיים 12 שנות לימוד :\

יאללה אני הולכת לחשוב עליו

זאתומרת לישון

כן

לישון

בלי לחשוב

ככה הכי טוב

אין שכל אין דאגות

לילה טוב